מאמצי כחלון להורדת מחירי החשמל

ליאור גוטמן, “מאמצי כחלון למתן את התייקרות החשמל הצליחו: התעריף יעלה בינואר ב-2.9%”, באתר כלכליסט, 24 לדצמבר 2018 זאת לאחר שחברת החשמל הודיעה רשמית על השגת הפשרה מול סימנס, אלסטום ו-ABB ועל כך שהיא צפויה לפיצוי של 465 מיליון שקל; הדבר קיזז מהעלייה המתוכננת שעמדה במקור על עד 8% אבל האמת היא שכחלון אולי התאמץ, אבל הוא לא היטיב כלל עם הציבור בישראל. מה שאפשר את העלאת מחיר החשמל ב-2.9% במקום 8% זה שילוב של שני גורמים: במסגרת פשרה מול סימנס, אלסטום ו-ABB חברת חשמל צפויה לקבל פיצוי של 465 מיליון שקל האוצר יוותר על גביית המס הנוסף על הפחם הפיצוי […]

כרוניקת גירעון ידועה מראש

איזה קטע מוזר, מחלקים מתנות ומורידים מסים, ופתאום יש חריגה מיעד הגרעון. מדהים! איך לא ראינו את זה מגיע!… חיים לוינסון, “נתניהו זימן דיון דחוף בגירעון 2018 ובהשלכותיו על תקציב הביטחון”, באתר דהמרקר, 06 לנומבר 2018 בדיון נוסף שנערך אתמול אמר מנכ”ל משרד האוצר לראש הממשלה כי לא קיים מקור תקציבי לתוספות ביטחוניות. בכיר באוצר ל”הארץ”: “אין דרך לבצע את תקציב 2019 בלי העלאת מיסים. נקודה” שזה קצת מוזר שהוא, ראש הממשלה, “מר כלכלה” לא ראה מראש את מה שהיה די צפוי, ושכל מה שמטריד אותו זו הגדלה (כנראה מיותרת) של תקציב הביטחון. הנטל העתידי על משלמי המיסים? לא מעניין. […]

החיפוש אחר הנגיד הבא

עמירם ברקת, גלובס, מסביר למה אני לא אהיה הנגיד הבא – עמירם ברקת, “נתניהו מחפש נגיד ניאו–ליברל, אך אלה הולכים ומתמעטים“, באתר כלכליסט, 16 לאוגוסט 2018 עמירם צודק, אבל מפספס כמה דברים: מדע הכלכלה בכלל ואסכולת שיקגו הניאו-ליברלית בפרט עדיין מלקקים את פצעיהם אחרי משבר 2008. ראשית משום שהגישה הניאו-ליברלית שהשוק מסוגל לייצר בעצמו מנגנונים שימנעו התממשות סיכונים מערכתיים, נכשלה במשבר ושנית לאור הפעלתם של אמצעים בלתי-קונבנציונליים בהיקף חסר תקדים על ידי הבנקים המרכזיים. מדע הכלכלה לא מלקק את הפצעים אחרי משבר 2008. יש צורך בפוסט ארוך  כדי להסביר את הבלבול בין אמונה שהשוק תמיד יתקן את עצמו ללא צורך […]

האם הרפורמה בחשמל טובה לציבור?

אני לא מכיר את פרטי הוויכוח בין משרד האוצר ומשרד האנרגיה מצד אחד, לבין משרד ראש הממשלה מצד שני, לגבי הרפורמה בחשמל. די ברור שהמתווה, אם ימומש, הוא שיפור המצב הקיים – הוא מגביר תחרותיות ומקטין את הכוח של עובדי חברת חשמל. ברור גם שהמחיר שאנחנו נשלם הוא מחיר כבד עבור הרפורמה (שוחד לחברי הארגון שהשתלט בחסות החוק על נכסי הציבור). פחות ברור אם הרפורמה בחשמל כדאית, וזאת בעיקר בגלל שלא ברור שהמתווה אכן ימומש במלואו. מימוש ההסכם הוא למעשה לב הוויכוח הגלוי בין הצדדים. אורה קורן מדהמרקר בכותרת משבוע שעבר – אורה קורן, “מי יזכה בקרדיט על הרפורמה בחשמל? […]

עד כמה רועדת היד כשחותמים על צ’ק של 8 מיליארד שקל?

סמי פרץ, “היד רועדת כשחותמים על צ’ק של 8 מיליארד שקל למונופול החזק בישראל”, באתר דהמרקר, 28 לאפריל 2018 פרץ מדווח על המו”מ לגבי הרפורמה המתוכננת בחברת חשמל. העיקרון כמו תמיד: משלמים המון כסף לבעלים האמתיים של החברה – העובדים, ומקווים לקבל בתמורה קצת פגיעה בכוח של העובדים וקצת שיפור ביעילות. בדרך כלל הרפורמה המוסכמת מצליחה חלקית: העובדים מקבלים את ההטבות במלואן, הציבור מקבל תמורה חלקית לכל היותר. אין סיבה טובה לחשוב שזה יהיה שונה הפעם: המדיניות של שר האוצר כחלון היא לא לריב עם אף אחד, בוודאי לא עם ניסנקורן והוועדים החזקים. כשמוצהר מראש על רפורמות בהסכמה בלבד אז […]