נתניהו ותומכיו טוענים שכן. אבל האם זה נכון? ובכן, אפשר למצוא נתונים שיתמכו בתזה הזו, אבל זה לא ממש משכנע, והדרך שהבלוף עבר עם הזמן, מעניינת. לפני שנעסוק בנתונים, אני רוצה להבהיר שבכל מקרה, גם אם הנתונים משרתים את האג’נדה שלי (להראות את האמת – שביבי היה ראש ממשלה גרוע), תמיד כדאי לשפוט מנהיג/פוליטיקאי ולמעשה כל אדם, לפי הפעולות שהוא עשה ולא לפי התוצאות. כי התוצאות, בוודאי ברמת המקרו כלכלה, מכילות מידה לא מבוטלת של אקראיות, כך שבהחלט יתכן, ואף קרה לא פעם, שראש ממשלה שפעל נכון הראה תוצאות גרועות, כי העולם נכנס למיתון, וכמובן גם ההיפך אפשרי. בצד המעשים, […]

איתן אבריאל, דהמרקר, מדווח על התכנית להעלאת שכר המינימום בארה”ב, ושואל: אבל איך רמת שכר המינימום בישראל נראית מול מדינות אחרות בעולם, והאם לא הגיע הזמן להעלאה נוספת – דווקא בעת הזאת – כדי לסייע לחלשים ביותר וכדי לעודד את המובטלים לצאת לעבודה? וממהר להשיב לחלק הראשון: אנחנו בתחתית הטבלה. בצרפת וגרמניה, למשל, שכר המינימום הוא כ-12 דולר לשעה, מול כ-7 דולרים לשעה בישראל. בריטניה קצת מאחריהן, עם שכר מינימום של 10.5 דולר לשעה, ואילו יפן, עוד מדינה עשירה, משלמת לעובדיה לפחות 8 דולרים לשעה אבריאל מטעה את הקוראים, כמובן. לא שהוא משקר, אבל אין משמעות להשוואה כזו. את שכר […]

הדיונים סביב השפעות גובה הריבית על יוקר הדיור, הצמיחה והאי שוויון, חושפים את חוסר ההבנה העמוק בשיח הציבורי (כולל של מגוון “מומחים”) באחד הנושאים המקרו כלכליים החשובים.כמה הערות על קצה המזלג: הגורם שמשפיע על מחירי נכסים ועל החלטות השקעה זו הריבית הריאלית: הריבית הנומינלית (שקלית בישראל) בניכוי אינפלציה מנקודת המבט של הפרט/חברה עסקית הריבית נתונה, ויש לה השפעה על צבירת העושר ועל החלטות השקעה (מבנים, ציוד, מכונות, מחקר ופיתוח) ברמה המקרו כלכלית, הריבית היא תוצאה של שיווי משקל כללי. הריבית הריאלית נגזרת מהתשואה הריאלית (השולית) בניכוי פרמיית סיכון. אם למשל התשואה הריאלית על השקעות ריאלית בעולם, בניכוי פרמיית הסיכון, היא […]

אני לא מומחה למגפות, אבל אני רואה שרבים מהמומחים סבורים שמדיניות הסגר, בשלב זה לפחות, מופרזת מאוד. בכלכלה אני קצת מבין, והנזק של הסגר הוא פשוט אדיר, שלא לדבר על הפגיעה הקשה בחירות, פגיעה שהיא כנראה מופרזת מאוד ולא לצורך מוצדק. וזה לא רק הנזק הישיר של הסגר, זה הנזק הנוסף של פריצת התקציב והמדיניות הכלכלית הפופוליסטית. גם הנזק הישיר וגם הנזק ארוך הטווח, לא רק מהחוב הכבד, אלא גם מהפופוליזם הגובר. חיזוק הקולות הקוראים להגדלה קבועה של תקציב הממשלה, חיזוק הקולות הקוראים “לעצמאות ייצורית,” “עצמאות תזונתית” ועוד מגוון הבלים מזיקים, ואפילו חיזוק התפישה שיש לממשלה “עץ כסף” והיא צריכה […]