מעת לעת נשמעת הטענה כי תקציב המדינה יכול “לספוג” את עלות המלחמה, ולכן הציבור לא ירגיש את ההוצאה. הציבור לא ירגיש את הוצאות המלחמה בגלל שתקציב המדינה יודע לספוג את הסכומים האלה, כל זה בהנחה שהמלחמה לא תמשך גם לשנה הבאה את הדברים אמר בראיון בגלי צהל יועצו הכלכלי של נתניהו פרופסור אבי שמחון. האם יש אמת בטענה? האם בזכות העובדה שאפילו גרעון של 5.1% אינו מאוד גבוה לתקופת מלחמה, ובזכות העובדה שהכלכלה הישראלית חזקה, התקציב יכול לספוג עלות של 100 מיליארד שקלים או 300 מיליארד שקלים, בלי שהציבור ירגיש? התשובה הקצרה: לא. מעבר לזה, עלות המלחמה תלויה בהגדרת המלחמה. […]

נתניהו ותומכיו טוענים שכן. אבל האם זה נכון? ובכן, אפשר למצוא נתונים שיתמכו בתזה הזו, אבל זה לא ממש משכנע, והדרך שהבלוף עבר עם הזמן, מעניינת. לפני שנעסוק בנתונים, אני רוצה להבהיר שבכל מקרה, גם אם הנתונים משרתים את האג’נדה שלי (להראות את האמת – שביבי היה ראש ממשלה גרוע), תמיד כדאי לשפוט מנהיג/פוליטיקאי ולמעשה כל אדם, לפי הפעולות שהוא עשה ולא לפי התוצאות. כי התוצאות, בוודאי ברמת המקרו כלכלה, מכילות מידה לא מבוטלת של אקראיות, כך שבהחלט יתכן, ואף קרה לא פעם, שראש ממשלה שפעל נכון הראה תוצאות גרועות, כי העולם נכנס למיתון, וכמובן גם ההיפך אפשרי. בצד המעשים, […]

איתן אבריאל, דהמרקר, מדווח על התכנית להעלאת שכר המינימום בארה”ב, ושואל: אבל איך רמת שכר המינימום בישראל נראית מול מדינות אחרות בעולם, והאם לא הגיע הזמן להעלאה נוספת – דווקא בעת הזאת – כדי לסייע לחלשים ביותר וכדי לעודד את המובטלים לצאת לעבודה? וממהר להשיב לחלק הראשון: אנחנו בתחתית הטבלה. בצרפת וגרמניה, למשל, שכר המינימום הוא כ-12 דולר לשעה, מול כ-7 דולרים לשעה בישראל. בריטניה קצת מאחריהן, עם שכר מינימום של 10.5 דולר לשעה, ואילו יפן, עוד מדינה עשירה, משלמת לעובדיה לפחות 8 דולרים לשעה אבריאל מטעה את הקוראים, כמובן. לא שהוא משקר, אבל אין משמעות להשוואה כזו. את שכר […]

הדיונים סביב השפעות גובה הריבית על יוקר הדיור, הצמיחה והאי שוויון, חושפים את חוסר ההבנה העמוק בשיח הציבורי (כולל של מגוון “מומחים”) באחד הנושאים המקרו כלכליים החשובים.כמה הערות על קצה המזלג: הגורם שמשפיע על מחירי נכסים ועל החלטות השקעה זו הריבית הריאלית: הריבית הנומינלית (שקלית בישראל) בניכוי אינפלציה מנקודת המבט של הפרט/חברה עסקית הריבית נתונה, ויש לה השפעה על צבירת העושר ועל החלטות השקעה (מבנים, ציוד, מכונות, מחקר ופיתוח) ברמה המקרו כלכלית, הריבית היא תוצאה של שיווי משקל כללי. הריבית הריאלית נגזרת מהתשואה הריאלית (השולית) בניכוי פרמיית סיכון. אם למשל התשואה הריאלית על השקעות ריאלית בעולם, בניכוי פרמיית הסיכון, היא […]