כשהנגיד לא “קילר”

אסא ששון, “כשהנגיד לא “קילר” – כרישי המט”ח מריחים כסף על הרצפה”, באתר דהמרקר, 31 ליולי 2019 הנגיד אמיר ירון חייב לשדר כלפי חוץ ש”הוא לא רואה בעיניים” – ומוכן לעשות הכל על מנת להיאבק בהתחזקות השקל. אחרת, זה פשוט לא עובד. כי כמו בכל להקת כרישים, ברגע שמזהים את הכריש החלש, המדמם, זה שמפחד מהצל של עצמו – הם ימהרו לטרוף אותו עוד פרשנות שגויה בעניין התחזקות השקל של אסא ששון, עורך מדור שוק ההון, דהמרקר. ששון לא מציע כל הסבר לטענה שלו, רק משל על כרישים, אבל משל לא רלוונטי. כאשר בנק מרכזי מנסה להחזיק מטבע בצורה מלאכותית […]

על הביקורת והאתגרים של הנגיד הנכנס אמיר ירון

הביקורת על המינוי שנשמעה בתקשורת הישראלית אינה רצינית להבנתי. הטענה שהוא חי בארה”ב ולכן לא מכיר את כלכלת ישראל אינה נכונה: הקשר שלו עם ישראל הוא רציף והוא עוקב אחרי הכלכלה הישראלית, וכמו כל נגיד אחר, גם הוא יצטרך ללמוד עוד על כלכלת ישראל ועל ניהול בנק מרכזי עם כניסתו לתפקיד, אבל יש לו את הכלים הטובים ביותר ללמוד בצורה מעמיקה ומהירה את הדברים. גם הביקורת על העדר ניסיון ניהולי אינה רלוונטית להבנתי: בנק מרכזי אינו מפעל לנקניקיות – אין צורך לנהל תהליכי ייצור. הנגיד צריך לנהל תהליכי קבלת החלטות ולייעץ לממשלה ואת זה ירון יעשה על הצד הטוב ביותר. יש נטייה […]

הכוונה למנות את פרופ’ אפרים צדקה לנגיד בנק ישראל

אחת הבעיות עם מינוי אנשים לא מתאימים לתפקיד נגיד בנק ישראל (וכמובן לא רק נגיד בנק ישראל) היא שאין מי שמוכן להגיד בגלוי את מה שרבים יודעים. מי למשל מבכירי הכלכלנים בישראל יצא בביקורת על הכוונה (או לפחות הדיווח על כוונה) למנות את פרופסור אפרים צדקה לנגיד בנק ישראל? מי ירצה לקנות לעצמו אויבים? אז בלית ברירה אני נאלץ… זוכרים שלא מזמן ההסתדרות הקימה מכון מחקר כלכלי בראשות הפרופסור ירון זליכה? בפוסט תגובה התייחסתי לאחד מחברי “המועצה המייעצת” הפרופסור צדקה: צדקה, שכתב בתמורה לשכר טרחה מקבוצת אי.די.בי (אז בבעלות נוחי דנקנר) דו”ח שאין בעיה של ריכוזיות בישראל. צדקה, בדומה לעשירים […]

החיפוש אחר הנגיד הבא

עמירם ברקת, גלובס, מסביר למה אני לא אהיה הנגיד הבא – עמירם ברקת, “נתניהו מחפש נגיד ניאו–ליברל, אך אלה הולכים ומתמעטים“, באתר כלכליסט, 16 לאוגוסט 2018 עמירם צודק, אבל מפספס כמה דברים: מדע הכלכלה בכלל ואסכולת שיקגו הניאו-ליברלית בפרט עדיין מלקקים את פצעיהם אחרי משבר 2008. ראשית משום שהגישה הניאו-ליברלית שהשוק מסוגל לייצר בעצמו מנגנונים שימנעו התממשות סיכונים מערכתיים, נכשלה במשבר ושנית לאור הפעלתם של אמצעים בלתי-קונבנציונליים בהיקף חסר תקדים על ידי הבנקים המרכזיים. מדע הכלכלה לא מלקק את הפצעים אחרי משבר 2008. יש צורך בפוסט ארוך  כדי להסביר את הבלבול בין אמונה שהשוק תמיד יתקן את עצמו ללא צורך […]