יש בישראל משפחה חרדית עם 9 ילדים. האם עובדת במשרה מלאה ובשכר גבוה (מעל 20,000 ש”ח לחודש), האב לומד בכולל. כולם בריאים בגופם ובנפשם. למשפחה קורת גג, מזון בריא ומספיק, בגדים שעושים את העבודה. שירותי בריאות ציבוריים (באיכות גבוהה בהשוואה בינלאומית). אין מצוקה למרות שחיים בצניעות רבה. המשפחה כמובן מתחת קו העוני. אני צריך להיות מוטרד מהעוני של המשפחה והילדים? זה חלק מהייחוד של ישראל בהשוואה למדינות המפותחות. ברור לחלוטין שיהיו בישראל הרבה יותר עניים ובעיקר ילדים עניים. אין אף מדינה בעולם עם כל כך הרבה משפחות שבחרו לחיות בעוני ולהביא לעולם כל כך הרבה ילדים. והעוני הנמדד הוא יחסי. […]

ימית נפטלי, “ראש הממשלה טוען שאי השוויון מצטמצם. הצחקתם אותי”, באתר דהמרקר, 25 לדצמבר 2018 מדד ג’יני להכנסה פנויה עומד על 0.34 בישראל, וכיוון שלאחרונה ראש הממשלה טורח להשוות את ישראל לצרפת בהקשר של ניצני המחאה החברתית, אז בצרפת מדד ג’יני עומד על 0.29. כלומר, אי השוויון בישראל גדול יותר מבצרפת הכי מעצבנים אותי אנשים שגורמים לי לצאת להגנתו של נתניהו… מסתבר שבניסיון לדחוף לנו כאן מדיניות כלכלית הרסנית: תנו עוד כסף למי שבוחר לא לעבוד – הכל כשר. כולל ביקורת על נתניהו על כך שהוא מציין בגאווה שמדד ג’יני לאי השוויון בהכנסה הפנויה מצטמצם בישראל, ומצבם של השכבות החלשות […]

מה מסביר את תעלומת אי־השוויון בישראל? הקמצנות של המדינה אורי פסובסקי, “מה מסביר את תעלומת אי השוויון בישראל? הקמצנות של המדינה”, באתר כלכליסט, 21 למאי 2018 תחת כותרת זו, פרופסור מומי דהן מלין על אזלת ידה של הממשלה בצמצום הפערים. דהן מציג עובדות נכונות, אבל הפרשנות ובעיקר המסקנות המתבקשות בעייתיות: מדידת העוני או האי שוויון הרלוונטיים לרווחה היא מדידה המבוססת על הכנסה הפנויה, כלומר ההכנסה בניכוי מיסים ישירים ובתוספת קצבאות. זו ההכנסה שמשק הבית יכול הלכה למעשה לעשות בה שימוש. אבל, מדידת אי השוויון בהכנסה הכלכלית חשובה להבנת התהליכים הכלכליים, ובפרט את ההשפעה של המדיניות על צמצום האי שוויון (או העוני). […]

זו המסקנה שלי לאחר מעט חשיבה על הנושא בעקבות הדיון  על הרגרסיביות של המע”מ. (רגרסיבי = מגדיל אי שוויון): מערכת המס כוללת תשלומים בשני הכיוונים: מהאזרח לממשלה (אז קוראים לזה מס) ומהממשלה לאזרח (ואז קוראים לזה קצבה). אבל ההבחנה היא שרירותית. בסופו של דבר יש לכל אזרח הכנסה כלכלית (ברוטו לפני מס וקצבאות) ויש את סך תשלום המס (בניכוי הקצבאות). ואם היחס בין סך תשלום המס להכנסה גדל בהכנסה הרי שהמערכת כולה פרוגרסיבית. אבל ההפרדה בין קצבה כספית לבין שירות שווה כסף היא כמובן שרירותית. ברגע שמקבלים את זה, מגלים שלמעשה מס בשיעור אחיד ללא קשר לרמת ההכנסה, שמקובל לטעון […]

צוות חוקרים בראשות הפרופסור השוויצרי ג’ין-רוברט טירן סיימו בימים אילו מחקר אותו ערכו במעבדת המחשבים  באוניברסיטת קופנהגן על השפעת התמריצים על המאמץ ועל האופן בו בני אדם תופסים את חשיבות התמריצים. תוכנת מחשב הציגה למשתתפים בניסוי סדרה של תרגילי חיבור בקושי הולך וגובר. המשתתפים קיבלו תשלום בהתאם ל”תפוקתם” – מספר התרגילים אשר פתרו נכון. לאחר 20 דקות עבודה חולקו הנבדקים לקבוצת טיפול ולקבוצת ביקורת. הטיפול היה מס בשיעור של 60% על התשלום וחלוקת תקבולי המס בצורה שוויונית בין המטופלים. קבוצת הביקורת חזרה על השלב הראשון (ללא מס). בתפוקת קבוצת הביקורת לא חל שינוי מובהק, ואילו תפוקת המשתתפים בקבוצת הטיפול ירדה […]

בשנת 2003 הנהיגה ממשלת ישראל רפורמה כלכלית במדיניות הקצבאות, תחת הכותרת “מקצבה לעבודה”. הרפורמה זכתה לביקורות נוקבות על רקע אכזריותה של המדינה כלפי החלשים בחברה, על פי מדדים שונים, כמו למשל גובה התקציב לילד (במסגרת קצבאות הילדים), גובה אבטחת הכנסה, ומשך תקופת התשלום של דמי אבטלה, בהשוואה למדינות המפותחות. ברם, השוואה המבוססת על תקציב לילד, או למשל גובה אבטחת הכנסה, יוצרת תמונה מעוותת, שכן אין היא לוקחת בחשבון את היחס בין גודל האוכלוסייה הנתמכת לבין גודל האוכלוסייה התומכת. בישראל, מספר הילדים יחסית למספר המבוגרים העובדים גבוה מאוד בהשוואה לכל מדינה מערבית, וכך גם שיעורם של הנזקקים לקצבאות למחייתם. סך היקף […]

מייד עם פרסום דו”ח העוני, מיהרו הפוליטיקאים והכתבים הכלכליים/חברתיים להביע זעזוע מהממצאים הקשים, ולהאשים את הממשלה במחדל החמור. במרוץ להתראיין ולראיין, כמובן שאין זמן לקרא את הדו”ח, וההתלהמות מחליפה דיון רציני. הדו”ח אמנם מתאר מציאות קשה. היקף העוני בישראל הוא מהגבוהים ביותר בעולם המערבי, ובעיקר חמור היקף העוני בקרב הילדים – אחד מכל שלושה חי מתחת לקו העוני. אבל את כל זה כבר ידענו מהדו”ח שפורסם לפני חצי שנה וסיכם את נתוני 2004. בהשוואה לדו”ח הקודם, הדו”ח הנוכחי, לצד המציאות העגומה העולה ממנו, גם מגלה מגמות חיוביות. ראשית, כפי שמציינים כותבי הדו”ח במפורש, אמנם שיעור הנפשות העניות עלה, אבל קצב […]