כלכלנים רבים בארץ קוראים לממשלה להעלות את נטל המס במטרה להגדיל את ההוצאה ולצמצם את הפערים. אני לא מדבר כאן על הגדלה במיסוי או קיצוץ בהוצאה בהקשר של הגירעון החמור הנוכחי. הטיעון של אותם כלכלנים, למשל קרנית פלוג כשהייתה נגידת בנק ישראל, שיש להעלות את ההוצאה הציבורית בישראל. שהמגזר הציבורי סבל מ”דיאטה” מופרזת, והממשלה שולטת בחלק קטן מידי של התוצר.  אין לי ויכוח עם טענות נורמטיביות. אני סבור שמוטב דווקא ממשלה קטנה יותר שמשאירה למשקי הבית ולמגזר הפרטי משאבים רבים יותר, אבל מי שנורא חשוב לו השוויון, אז בסדר, זכותו כמובן להעדיף ממשלה גדולה, שאולי פוגעת ברווחת הציבור, אבל השוויון… […]

עמרי מילמן ותומר הדר, “ועדת הכספים לרשות המיסים: שנו את שווי השימוש ברכב או שנשנה באמצעות חקיקה”, באתר כלכליסט, 27 ליוני 2018 כל עובד המחזיק ברכב צמוד משלם שווי שימוש בגובה 2.48%, הנקבע לפי מחיר הרכב כשהוא חדש. חברי הוועדה דרשו הפחתה ל-1.8% כנהוג במדינות ה-OECD והקלות נוספות. גפני: “שיטה שנועדה להעשיר את קופת האוצר” כך טוען ח”כ גפני על גובה שווי השימוש ברכב לצרכי מס, גפני לא יוצא דופן בין הפוליטיקאים. מצד אחד הם אוהבים להיות נדיבים בשימוש בכספי ציבור, אבל מצד שני מלינים על משרד האוצר כשהוא גובה מיסים. על פי גפני והדומים לו, משרד האוצר סתם רוצה להעשיר […]

“אבל אם הממשלה היתה מעוניינת לצמצם את האי־שוויון, ברור שמערכת המס היתה יכולה להיות כלי מדיניות רב עוצמה לעשות זאת. יש עיוות מסוים במבנה מערכת המס בישראל, משום שהחלק של המיסוי העקיף גבוה יותר מהמיסוי הישיר.” סמי פרץ, דהמרקר, בטור די מעניין ונכון באופן כללי, חוזר על שתי טעויות, שלמרבה הצער מושמעות בתקשורת גם על ידי פרופסורים לכלכלה. (כך שאין לי טענה לסמי שחוזר על טענות שגויות של בעלי סמכות). המיסוי הישיר (מס הכנסה בעיקר) הוא מיסוי פרוגרסיבי (מצמצם פערים) משום ששיעור המס גדל בהכנסה. לעומת זאת המס העקיף (מע”מ בעיקר) הוא מס בשיעור אחיד ולכן הוא אינו פרוגרסיבי. עוד […]