תומס פיקטי ההתפכחות?

האם הכלכלן הכוכב תומס פיקטי מתפכח לאור העובדות? בריאיון לאורי פסובסקי, גלובס, על ספרו החדש “קיצור תולדות השוויון” פיקטי עוסק בעובדה שאי השוויון בהכנסות בעולם הצטמצם. האם מדובר על הצמצום שחל מאז שהוא פרסם את ספרו הראשן על “אוי אוי אוי אי שוויון?” ובכן, ממש לא. ספרו על הון במאה ה-21 פורסם לפני פחות מעשור, אבל כבר בראשית שנות ה-80 הפערים בהכנסה בין בני האדם בעולם החלו להצטמצם והם ממשיכים להצטמצם עד היום. פיקטי פשוט התעלם מהתמונה הגדולה ועסק בפרטים שכן היו עקביים עם הזעקה שלו (השיטה של מכון אדוה). עכשיו, כשהעובדות כל כך ברורות, הוא בחר להתעדכן. יפה. ובזכות […]

על אי-שוויון בצלחת

עדי דוברת- מזריץ, “רוצים לראות מה זה אי־שוויון? תסתכלו בצלחת”, באתר דהמרקר, 27 לפברואר 2019 זו כותרת המאמר של עדי דברת-מזריץ מדהמרקר, שמדווח על מגוון נתוני צריכה לפי עשירונים בישראל. הכותרת (שאני מנחש, לא נבחרה על ידי הכתבת) רומזת שההוצאות על מזון ממחישות את גודל הפערים הכלכליים בחברה הישראלית. אבל הנתונים מראים (ולא בפעם הראשונה) שאי-שוויון בהכנסה (הפנויה) אמנם גבוה בישראל בהשוואה למדינות המפותחות אבל דווקא אי-שוויון בצריכה הוא נמוך. בפרט, משפחה בעשירון העליון מוציאה על מזון 3,565 שקלים לחודש, שזה בוודאי הרבה יותר מההוצאה של משפחה ממוצעת בעשירון התחתון – 2,394, אבל לא מדובר בפער ענק. אחרי שמתקנים להוצאה […]

האכזריות בלשלוח אנשים להתפרנס מעבודה…

ימית נפטלי, “ראש הממשלה טוען שאי השוויון מצטמצם. הצחקתם אותי”, באתר דהמרקר, 25 לדצמבר 2018 מדד ג’יני להכנסה פנויה עומד על 0.34 בישראל, וכיוון שלאחרונה ראש הממשלה טורח להשוות את ישראל לצרפת בהקשר של ניצני המחאה החברתית, אז בצרפת מדד ג’יני עומד על 0.29. כלומר, אי השוויון בישראל גדול יותר מבצרפת הכי מעצבנים אותי אנשים שגורמים לי לצאת להגנתו של נתניהו… מסתבר שבניסיון לדחוף לנו כאן מדיניות כלכלית הרסנית: תנו עוד כסף למי שבוחר לא לעבוד – הכל כשר. כולל ביקורת על נתניהו על כך שהוא מציין בגאווה שמדד ג’יני לאי השוויון בהכנסה הפנויה מצטמצם בישראל, ומצבם של השכבות החלשות […]

יובל נוח הררי על היתכנות הכנסה בסיסית אוניברסלית

יובל נוח הררי, בראיון מול קהל בקטע מתוך הרצאת TED בנושא Nationalism vs. globalism: the new political divide. בנוסף להתייחסותו להיתכנות הכנסה בסיסית גלובלית, הררי נשאל מה ניתן לעשות לצמצום אי השוויון בארצות הברית ובכלל בעולם, זאת מאחר ואי השוויון גדל מאוד בעשורים האחרונים. יש לי הרבה הערכה להררי, אבל לצערי, כמו רבים שהם מומחים להכול, הוא מדבר די הרבה שטויות כשהוא מגיע לתחומים שהוא לא מבין בהם, בפרט בכלכלה. לפני שאגע בטעות המרכזית של הררי, קצת פרספקטיבה רחבה יותר: השיח של הררי עם השואל והמראיין המהנהן, מזכיר לי (וזה רק אסוציאציה שלי – לא ביקורת על הררי) את הטינה לקפיטליזם. […]

על פרוגרסיביות מערכת המס בישראל וצמצום האי שיוויון

“אבל אם הממשלה היתה מעוניינת לצמצם את האי־שוויון, ברור שמערכת המס היתה יכולה להיות כלי מדיניות רב עוצמה לעשות זאת. יש עיוות מסוים במבנה מערכת המס בישראל, משום שהחלק של המיסוי העקיף גבוה יותר מהמיסוי הישיר.” סמי פרץ, דהמרקר, בטור די מעניין ונכון באופן כללי, חוזר על שתי טעויות, שלמרבה הצער מושמעות בתקשורת גם על ידי פרופסורים לכלכלה. (כך שאין לי טענה לסמי שחוזר על טענות שגויות של בעלי סמכות). המיסוי הישיר (מס הכנסה בעיקר) הוא מיסוי פרוגרסיבי (מצמצם פערים) משום ששיעור המס גדל בהכנסה. לעומת זאת המס העקיף (מע”מ בעיקר) הוא מס בשיעור אחיד ולכן הוא אינו פרוגרסיבי. עוד […]

האם מדיניות האוצר פוגעת בצמיחה הכלכלית? (פורסם בהארץ 30.5.05)

לטענת מחקר חדש של כלכלני המוסד לביטוח הלאומי, שממצאיו הוצגו השבוע בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה, המדיניות הכלכלית של הממשלה פעלה להגדלת אי השוויון בין העשירונים הנמוכים באוכלוסייה לבין העשירונים הגבוהים משנת 2003 ועד היום. לטענת צוות החוקרים, בראשות סמנכ”ל מחקר ותכנון, לאה אחדות, כפי שצוטט ב”הארץ”, “התקציבים, שבשנים האחרונות פעלו להגדלת אי השוויון בישראל, פעלו גם להאטת הצמיחה במשק, בגלל ההשפעות השליליות של אי שוויון גבוה על קצב הצמיחה”. קשה להשתומם ממצאי המחקר לגבי השלכות מדיניות האוצר תחת הנהגתו של שר האוצר, בנימין נתניהו, על הגידול באי השוויון. תחת הסיסמה “מקצבאות לעבודה” חל צמצום חד בהיקף החלוקה מחדש […]

נתניהו טוב לעובדים (פורסם בכל העיר 22.4.05)

שר האוצר, בנימין נתניהו, ממהר לשבח את הישגיו בניהול הכלכלה ומציג תמונה אופטימית, על פיה, תוך מספר שנים האבטלה והעוני יצומצמו במידה רבה, רמת החיים של העובדים ממעמד הביניים תעלה, ובתוך עשור ישראל תהיה אחת מעשר הכלכלות העשירות בעולם. חבל שנתניהו ממהר להבטיח הבטחות שווא. הרי לשיטתו הכלכלה בישראל עדיין ריכוזית מידי, הסקטור הציבורי גדול מידי, המיסוי גבוה מידי, ועדי העובדים חזקים מידי, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך מידי ומספר העובדים הזרים גבוה מידי. קריאות הניצחון מכיוונו שומטות את הקרקע להמשך מדיניותו. כשהכול כל כך נפלא באופק מדוע להמשיך בצעדי הבראה כואבים? כדי להשיג רמת תוצר לנפש שתכניס את ישראל […]