למי טוב הסכם בלעדיות?

עדי דוברת – מזריק, “שר הכלכלה נגד רשות תחרות: אנטיתזה לכיוון שצריך להוביל”, באתר דהמרקר, 05 לדצמבר 2019 עייפתי כבר מביקורת על חבורת פליטי “כולנו,” שנתניהו העניק להם בית בליכוד, אבל הפופוליסט שר הכלכלה, אלי כהן, ממשיך לעצבן אותי, ומקשה עלי להתעלם ממנו, במיוחד אם במסגרת הפופוליזם והכמיהה שלו לאהבת הציבור, הוא גם מוותר על הנימוס כלפי העומדת בראש “רשות התחרות” וגם ממליץ על מדיניות לא נבונה. כהן מבקר בחריפות את רשות התחרות על כך שאינה רואה בכל הסכם בלעדיות בקניון פגיעה בתחרות, או במילים שלו: בלעדיות חוטאת לתחרות. נקודה. ומכאן הוא מסיק שיש לאסור על הסכמי בלעדיות, אבל לאשר אותם […]

אתם לא פטריוטים גדולים כשאתם קונים כחול לבן

ד”ר רון תומר, “אנחנו פותחים את ישראל ליבוא בלי גבולות, והצרכן לא מרוויח מזה כלום”, באתר גלובס, 25 לנובמבר 2019 ד”ר רון תומר, מבעלי חברת הפרמצבטיקה אוניפארם, מתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים, והטענות שלו כבר גורמות לי להתגעגע לשרלטן שרגא ברוש. עוד הוא טוען, שהורדת חסמי היבוא בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011 מובילה לקריסת התעשייה המקומית. ובפרט: יש פתרון אחר, וכנשיא ההתאחדות אוביל אותו ואנסה לשכנע בו את משרדי הממשלה השונים והוא יצירת תחרות מבית. אם הממשלה תיקבע שמגזר מסוים הוא מגזר שאינו תחרותי היא תוכל לעודד בו תחרות תוך קידום יצרנים ישראליים נוספים שיכנסו אליו והם יכניסו […]

פתיחת ענף התחבורה הציבורית בישראל לתחרות מלאה?

אבי וקסמן, “השרים מפחדים מאגד – ואנחנו נשלם חצי מיליארד שקל בשנה”, באתר דהמרקר, 04 לספטמבר 2018 זו הכותרת למאמר של אבי וקסמן, דה מרקר. כותרת המשנה: ישראל כ”ץ ומשה כחלון יבקשו מהממשלה לדחות בעשור את הפתיחה של ענף התחבורה הציבורית לתחרות מלאה ■ התוכנית שיציגו השרים מבטיחה לקואופרטיב אגד כי מחצית מפעילותו תזכה לחסינות ממכרזים עד 2030 – ובאוצר מעריכים: הפטור מתחרות יסובסד במיליארדים. הכתבה הארוכה (יותר מידי) מסבירה חלק מהסיבות לפחד מאגד, כאשר המשמעותי הוא היכולת לשבש את התחבורה הציבורית בישראל. צריך להוסיף שההסתדרות התייצבה לצידה של אגד למרות שהיא מגנה על בעלי הון – בעלי המניות בקואופרטיב […]

מדיניות ה”קנה כחול־לבן” אינה נחוצה

לתשומת לב ה”חברתיים” שתומכים במגבלות יבוא במטרה להגן על התעשייה והחקלאות המקומיים: אתם דופקים את הציבור בישראל במיוחד את החלשים (ומשרתים אינטרסים צרים של קבוצות חזקות) מירב ארלוזורוב, “טראמפ פתח במלחמת סחר נגד סין בחינם”, באתר דה מרקר, 28 למאי 2018 מירב מדווחת על ההרצאה של אלחנן הלפמן בכנס מכון אהרן ומסכמת: ומה כל זה אומר לגבי ישראל? אפילו לגבי המדיניות האמריקאית הלפמן מסרב להתבטא, ובוודאי שהוא לא יאמר דבר לגבי המדיניות הישראלית שאותה הוא לא חקר. עם זאת, אפשר להסיק מרוח הדברים שלו שמדיניות חשיפה של ישראל ליבוא מתחרה היא מדיניות שהתועלת שלה גבוהה מהנזק שלה. כלומר, מדיניות ה”קנה […]

מענה אנושי תוך 6 דקות

שחר אילן, “אושר לקריאה שנייה ושלישית: כל החברות במשק יחויבו במענה אנושי תוך 6 דקות”, באתר כלכליסט, 22 למאי 2018 אושר לקריאה שנייה ושלישית: כל החברות במשק יחויבו במענה אנושי תוך 6 דקות. החוק יחול גם על הבנקים, חברות האשראי והביטוח. יוזם החוק איתן כבל: התחרות היום היא מי ייתן את השירות הגרוע ביותר. טוב, אני מרוצה. סוף סוף קצת פגיעה בישראלי הממוצע למען הרווחה שלי… כבל טועה (במודע) שהתחרות היא על השירות הגרוע ביותר. התחרות, היכן שקיימת, היא על המחיר לצרכן. השירות הגרוע הוא התוצאה. מסתבר, כך לפי הבחירה של ספקים שונים להתחרות על המחיר ולספק שירות גרוע, שזה מה […]

זכות השביתה וטובת החלשים (פורסם בכל העיר 4.2.05)

מאמצי מעסיקים, ובמיוחד מאמציהם של שרי ממשלה, לשבור שביתות עובדים, גם אם לטובת רווחת הציבור, זוכים לביקורת רבה. כך למשל הותקף שר האוצר בנימין נתניהו על פנייתו לחקיקה במטרה לצמצם את כוחם של עובדי הנמלים, הנאבקים על הבטחת זכויותיהם בתהליך הרפורמות המבניות. כך גם זכה שר התחבורה מאיר שיטרית לביקורת נוקבת עקב החלטתו “לשבור” את שביתת נהגי חברת מטרודן בבאר-שבע, כאשר הכניס חברת אוטובוסים אחרת לעיר, לאחר שיבושים חמורים בתחבורה הציבורית שנמשכו כמעט חודשיים. כאשר העובדים לא מאורגנים, השכר ותנאי העבודה יקבעו ע”י המעסיק באופן חד צדדי. המעסיק פשוט יציע לעובדים שכר ותנאים ע”פ החלופות העומדות לרשותם, כלומר ע”פ “ערכם” […]