עד כמה רועדת היד כשחותמים על צ’ק של 8 מיליארד שקל?

סמי פרץ, “היד רועדת כשחותמים על צ’ק של 8 מיליארד שקל למונופול החזק בישראל”, באתר דהמרקר, 28 לאפריל 2018

פרץ מדווח על המו”מ לגבי הרפורמה המתוכננת בחברת חשמל. העיקרון כמו תמיד: משלמים המון כסף לבעלים האמתיים של החברה – העובדים, ומקווים לקבל בתמורה קצת פגיעה בכוח של העובדים וקצת שיפור ביעילות. בדרך כלל הרפורמה המוסכמת מצליחה חלקית: העובדים מקבלים את ההטבות במלואן, הציבור מקבל תמורה חלקית לכל היותר.

אין סיבה טובה לחשוב שזה יהיה שונה הפעם: המדיניות של שר האוצר כחלון היא לא לריב עם אף אחד, בוודאי לא עם ניסנקורן והוועדים החזקים. כשמוצהר מראש על רפורמות בהסכמה בלבד אז הדרישות של ארגוני העובדים רק עולות.

יש בכל זאת סיבה מסוימת לתקווה שמגיעה הפעם מהכיוון של ראש הממשלה. נתניהו משדר מסר שהוא מעוניין ללכת לבג”ץ ולחדש את התהליך שהופסק כנגד הפסיקה השערורייתית של בית הדין לעבודה שאיפשר להסתדרות ולוועדים החזקים לחבל בכל רפורמה.

העמדה של נתניהו מוצגת על ידי סמי פרץ כחלק מהמאבק הפוליטי שלו נגד כחלון. סביר שיש הרבה אמת בטענה הזו, אבל אין להתעלם מכך שנתניהו באיום לפנות חזרה לבג”ץ ולטרפד הסכם שאינו מספיק טוב לציבור מגדיל את כוח המיקוח של כחלון ומשרד האוצר מול חברת החשמל. הסיוע של נתניהו לציבור, המיוצג על ידי משרד האוצר, תלוי במוניטין של נתניהו לגבי יכולתו לעמוד בנחישות על עקרונותיו הכלכליים. לצערי כראש ממשלה הוא לא הצטיין בכך, ואני בספק רב אם הוא באמת יטרפד הסכם רע מול עובדי חברת חשמל.

איך חושבים על סכום של 8 מיליארד שקל, כסף שיזרום מהכיס שלנו לכיס של עובדי חברת חשמל? בערך 4,000 שקל למשק בית בישראל.

ואחרון, פרץ כותב:

נתניהו היה זה שהציע בזמנו לשרי ממשלתו: “תהיו כחלונים”, לאחר הרפורמה המוצלחת של הורדת תעריפי הסלולר. שריו הסיקו את המסקנות המתבקשות, ומאז כל שר בתורו מנסה לרשום מהלך כלשהו של הורדת יוקר המחיה על שמו. יעקב ליצמן (יהדות התורה) עשה זאת בטיפולי שיניים חינם לילדים עד גיל 12; גלעד ארדן (הליכוד) בביטול אגרת רשות השידור; ואריה דרעי (ש”ס) בהפחתת תעריפי התחבורה הציבורית.

פרץ טוען בצדק, שרפורמה בחברת חשמל זה הרבה יותר קשה.

מתנצל על הקטנוניות, אבל להשוות רפורמה מגדילת תחרות ומורידת תעריפים (סלולרי) להורדת עלויות לציבור כתוצאה מהורדת מיסים או סובסידיה זה שגוי. שגוי מאוד. הממשלה לא יכולה להוריד את יוקר המחיה על ידי סבסוד טיפולי שיניים או תחבורה ציבורית או על ידי ויתור על מס (אגרת שידור). כל מה שהיא עושה במהלכים הללו זה להעביר כסף מכיס של חלק מהציבור לכיס של חלק אחר בציבור. אין כאן שיפור של היעילות או הגדלת תחרותיות.