טיפה סדר בבלגן – חוב ציבורי לעומת חוב חיצוני (מחווה לטלי גוטליב)

“החוב הציבורי” או “החוב הממשלתי” הוא החוב של הממשלה.ממשלת ישראל כמעט תמיד בגירעון (כמו רוב הממשלות בעולם), ואת הגרעון הזה היא מממנת על ידי הלוואות. בפרט, היא מנפיקה אגרות חוב שנמכרות לציבור בארץ ובחו”ל במחיר שוק.ככל שהריבית הריאלית בעולם גבוהה יותר (האלטרנטיבה לאג”ח ממשלת ישראל), אז גם ממשלת ישראל תשלם ריבית גבוהה יותר (מחיר האג”ח שמבטיח תשלומים בעתיד יהיה נמוך יותר). כמובן שהאמינות של ממשלת ישראל וכלכלת ישראל ישפיעו על הריבית: ככל שהסיכוי שהממשלה לא תעמוד בהתחייבויות שלה בעתיד (ומדובר על עשרות שנים קדימה) המחיר של האג”ח יהיה נמוך יותר, כלומר ריבית גבוהה יותר. הדירוג של חברות דירוג האשראי משקף […]

יוקר המחייה בישראל

קרנית פלוג, נדב פורת הירש,“יוקר המחייה בישראל – מה מספרים המספרים?”, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 23 בספטמבר 2022 קרנית פלוג, נדב פורת הירש, ורועי קנת פורטל טוענים במחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה: מבחינת המגמות בעשור האחרון, עליית המחירים בישראל הייתה מתונה יחסית לממוצע ב- OECD, והעלייה בהכנסה של משקי הבית, בכל רמות ההכנסה הייתה גבוהה בהרבה, ואפשרה עלייה של ממש בכוח הקנייה וברמת החיים. עם זאת, רמת המחירים בישראל בחלק מקטגוריות הצריכה הייתה גבוהה עוד לפני עשור, ונותרה גבוהה גם היום, וכוח הקנייה של העובד הישראלי היה ועודנו נמוך בהשוואה למצב הממוצע ב-OECD. למרות ההתקדמות המשמעותית, כדי להבטיח את המשך […]

התוכנית הכלכלית החדשה של נתניהו והליכוד

לא חשבתי שנתניהו יציג תכנית כלכלית רצינית אחרי כל ההבטחות שלו ושל שמחון, אבל המציאות הפתיעה אותי. לרעה. נתחיל: יש שלושה תנאים להצלחה: ממשלה יציבה, הובלה אישית של ראש הממשלה – אני לוקח על עצמי את המשימה, כפי שעשיתי בשלושה המשברים הכלכליים הקודמים. הדבר השלישי, אני מביא תוכנית חירום זמנית ונועזת כדי להוריד את המחירים. יש שני מרכיבי יסוד בתוכנית שלנו – בלימת עליית המחירים והפחתת מיסים. זה סתם פטפטת, אפשר לעבור הלאה: בלימת עליית המחירים – הפחתת מחירים מיידית על מחוללי האינפלציה: נוריד את מחיר החשמל, את מחיר הדלק, את מחיר המים ונקפיא את תעריפי הארנונה לשנה. אלה צעדים […]

אינפלציה, יוקר המחייה, והטענות של פרופסור אבי שמחון

אמל”ק: הטענה של שמחון שהאינפלציה בישראל בתקופת נתניהו הייתה נמוכה מאוד וזו הוכחה לכך שיוקר המחיה כאן עלה מעט בתקופתו היא קשקוש מוחלט. הסבר: נדמה לי שסביר לחשוב על יוקר המחייה כאן בשתי צורות, וזה גם מה שאני לומד מתגובות לפוסטים על מה אנשים חושבים בהקשר של יוקר מחייה: היחס בין ההכנסה לעלות סל צריכה לאורך זמן או בהשוואה למדינות שונות עלות סל צריכה בישראל בדולרים בהשוואה לעלות של אותו הסל בדולרים במדינות שונות או בממוצע ה-OECD השוואה ראשונה – להשוות מה ניתן לרכוש עם ההכנסה הממוצעת בישראל למדינות אחרות או לאורך זמן, שקול להשוואת התוצר לנפש מתוקן לכוח קנייה. […]

אם אין לחם תאכלו בייגלה, זאת ציונות

גלעד זילברברג, בעל מפעל מאיר בייגל, מעלה טענות מופרכות בריאיון עם עדי דברת-מזריץ, הארץ. עדי דברת מזרית, “השכר מטורף, הנדל”ן יקר – אז נעבור לחו”ל. הישראלים משלמו את המחיר”, באתר הארץ, 01 ביולי 2022 למנוע אי הבנות, אני מאוד מעריך את היזמים שלוקחים סיכון ומקימים או מרחיבים עסקים ובכך מספקים גם מקומות עבודה וגם מוצרים ושירותים. בלי אותם יזמים לא הייתה לנו כלכלה, הכנסה ורווחה. הם הבסיס לצמיחה הכלכלית. ולכן, בכל פעם שיש התארגנות להטיל עוד חובות על המעסיקים ולחזק עוד את כוחם של ארגוני העובדים, אני מתייצב מאחורי המקלדת ומנסה להסביר את הנזק הרב שאותם מחוקקים עושים. הגישה הפופוליסטית […]

תומס פיקטי ההתפכחות?

האם הכלכלן הכוכב תומס פיקטי מתפכח לאור העובדות? בריאיון לאורי פסובסקי, גלובס, על ספרו החדש “קיצור תולדות השוויון” פיקטי עוסק בעובדה שאי השוויון בהכנסות בעולם הצטמצם. האם מדובר על הצמצום שחל מאז שהוא פרסם את ספרו הראשן על “אוי אוי אוי אי שוויון?” ובכן, ממש לא. ספרו על הון במאה ה-21 פורסם לפני פחות מעשור, אבל כבר בראשית שנות ה-80 הפערים בהכנסה בין בני האדם בעולם החלו להצטמצם והם ממשיכים להצטמצם עד היום. פיקטי פשוט התעלם מהתמונה הגדולה ועסק בפרטים שכן היו עקביים עם הזעקה שלו (השיטה של מכון אדוה). עכשיו, כשהעובדות כל כך ברורות, הוא בחר להתעדכן. יפה. ובזכות […]

למה לא להחזיר את הכסף לציבור? ומה רע בחוב?

אבל אם גביית המיסים גבוהה מהתחזית, ואפילו עולה על הוצאות הממשלה, למה לא להחזיר את הכסף לציבור? ומה רע בחוב? הרי גם משקי בית לוקחים הלוואות לרכישת דירה, ועסקים לוקחים הלוואות להשקעות? בהמשך לפוסט הקודם שלי, זה שביקר את הטענות הכלכליות של פרופ’ אבי שמחון, אני רוצה לחזור לשתי נקודות: על הראשונה כתבתי בעבר (בהקשר של שר האוצר כחלון “שמחזיר כסף לציבור”), ושכחתי להתייחס אליה הפעם. אז תודה Assaf Patir שהגיב בתמציתיות והזכיר לי את הנקודה החשובה הזו: למה לא נכון להחזיר כסף לציבור, בהורדת מיסים או בהגדלת ההוצאה, כאשר המיסים גבוהים מהתחזית באופן זמני, ולא משנה בכלל אם יש […]