סוף שבוע שקט

אני צריך להודות, למרות כל הפוסטים שכתבתי, שעם כל הסלידה שלי מנתניהו והביקורת המנומקת על התנהלותו, עוד יגיעו ימים שאתגעגע אליו. הרי ברור שכל ממשלה חלופית לממשלת נתניהו תהייה פופוליסטית ועלובה, וסביר אפילו שתהיה הרבה פחות מרוסנת במלחמה במערכת החוק, או בגישה מיליטנטית, ובפזרנות ופופוליזם סוציאליסטי. בינתיים נראה שטעיתי בגדול: הממשלה הבלתי אפשרית לכאורה בראשותם של בנט/לפיד, שהחליפה את ממשלתו העלובה של נתניהו, מתפקדת בצורה מפתיעה לטובה. תענוג לקרוא את התכניות והמהלכים בצד הכלכלי: עמדה ברורה ואנטי פופוליסטית של אחריות תקציבית, תכנית קונקרטית להעלאת גיל הפרישה לנשים, אגרות גודש שוב על שולחן הדיונים, התניית סובסידיה לפעוטונים במיצוי כושר השתכרות, הקלה […]

נתניהו, לא רוצה או לא יכול?

שנים אני מבקר כאן את נתניהו על הפקרת הכלכלה ושנים מגיבים תומכיו שהוא רוצה אבל לא יכול, יש אילוצים קואליציוניים. לשיטתם אם נתניהו רק היה יכול, הוא בוודאי היה עושה הרבה: מסיר חסמי יבוא, מצמצם רגולציה מזיקה, מאפשר למגזר הפרטי להשתתף בשירותי תחבורה (אובר וכדומה), מבטל את מועצות הייצור והמכסות בחקלאות, מבטל את הקביעות במגזר הציבורי, סוגר את בתי הדין לעבודה, מצמצם את כוח השביתה (מאפשר למעסיקים לפטר עובדים שובתים), מבטל את חוק השליש, מפשט את מערכת המס (ביטול פטורים) ומוריד שיעורי מס, חוסם הצעות חוק פופוליסטיות, מעלה את גיל הפנסיה לנשים, מבטל את מערכת גביית המס הכפולה, היקרה, והמסורבלת […]

הסיפור של כץ: מעל הכל, פשוט שחיתות שלטונית

חגי עמית, “נתניהו יכול רק לקנא בחיים כץ”, באתר דהמרקר, 02 לפברואר 2020 חברי הכנסת אמורים להצביע על חסינות לגופו של עניין ובצורה עניינית. כמובן שאין לצפות שכך ינהגו, ובכך הפרלמנט הישראלי אינו יוצא דופן, וגם המקרה של כץ אינו מיוחד. חברי פרלמנט מצביעים לפי הפוזיציה גם בסוגיות לכאורה משפטיות. כמו שברור שטראמפ יצא זכאי כי יש בסנאט רוב לרפובליקאים, וברור שנתניהו משך את בקשת החסינות שלו כי אין לו רוב בכנסת, כך חיים כץ דווקא צפוי לקבל חסינות מחברי הכנסת, חסינות שאני מניח (או לפחות מקווה) שבית המשפט העליון יבטל. הסיפור של כץ מעניין: מצד אחד הוא ח”כ מרכזי […]

למה המזרחים והרוסים מצביעים לימין?

 מספר הערות על הדיון התקשורתי בנושא: אני מניח שהעובדות לגבי קורלציה בין מוצא מזרחי או רוסי ונטייה להצביע לימין אכן חיובית, ואין לי כוונה להיכנס לספקולציות לגבי הסיבות. רק אעיר שהטענה שמדובר בהצבעה בניגוד לאינטרס הכלכלי של מי שהכנסתו נמוכה, די תמוהה. אני לא רוצה לטעון שמצביעים לימין הישראלי עושים את זה בגלל היתרונות של הגישה הכלכלית של הימין, ואולי בעלי ההכנסה הנמוכה מצביעים לימין למרות שהם מעדיפים את הגישה הכלכלית של השמאל, באמת שאיני יודע. אני כן יודע שהגישה הכלכלית של הימין היא פחות מזיקה מזו של השמאל. הימין הישראלי הוא ברובו די סוציאל-פופוליסטי, אבל השמאל הישראלי, לפחות על פי […]

על המועמדות לתפקיד שר האוצר מטעם המפלגה הליברלית החדשה

בשעה טובה מתארגנת מפלגה עם אג’נדה כלכלית ליברלית. אמנם אני לא מעוניין לרוץ לכנסת, ואני לא חלק מחברי המפלגה, אבל אני תומך בהתלהבות בהתארגנות והסכמתי (ברצון רב) להיות מועמד המפלגה לתפקיד שר האוצר.

תם עידן נתניהו?

מצד אחד גדעון סער, כנראה המועמד הבולט להחלפת נתניהו, לא מהסס להעמיד את עצמו לבחירה, זאת בשונה מהמועמדים האחרים. לדרישת סער לבחירות למנהיגות הליכוד, מצטרף עד כה (אם לא פספסתי מישהו) רק יואב קיש. מהצד השני, דוד אמסלם מתייצב בנחרצות לצדו של נתניהו וחוזר על המסרים (ההזויים) של הבוס: נתניהו איש ישר, הפרקליטה עו”ד ליאת בן ארי, צריכה לשבת בבית סוהר, ומנדלבליט הוא שפוט של פרקליט המדינה שי ניצן ולכן קיבל את ההחלטה בניגוד להבנתו, או משהו כזה. הרוב שומרים על שתיקה. אני מנחש שדי ברור להם שאנחנו מתקרבים לתום עידן נתניהו, אבל הפחד/התקווה שאולי בכל זאת נתניהו יהיה מועמד הליכוד […]

האם סיקור חיובי הוא שוחד?

מערכת מקור ראשון, “המסמך שהוגש ליועמ”ש: האם סיקור חיובי הוא שוחד?”, באתר מקור ראשון, 24 לאוקטובר 2019 הגשת כתב אישום נגד נתניהו תפגע בחופש העיתונות בישראל, תדכא את חירות הדיבור ותטיל מגבלות על התהליך הדמוקרטי. כך מתריעים חמישה משפטנים אמריקנים בכירים, בחוות דעת שהונחה בסוף השימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט קראתי את תרגום המסמך (“מקור ראשון”) של חמשת המשפטנים האמריקנים שבו הם טוענים שלא ראוי ולא נכון שהטיה של סקירה עיתונאית בתמורה להטבה שלטונית תהיה שוחד. נדמה לי שהם לא טוענים שעל פי החוק הישראלי זה לא שוחד, הם טוענים שעל היועץ המשפטי לממשלה לפעול בניגוד לחוק הישראלי […]