“הפוך זליכה, הפוך”

בעקבות המינוי של פרופסור אמיר ירון לנגיד בנק ישראל, רבים מהמגיבים כאן ובמקומות אחרים, מזכירים את שמו של פרופסור ירון זליכה, גם בהקשר של הביקורת שלו על המינוי של אמיר ירון וגם את הביקורת שלו על הנגיד הקודם שנתניהו הביא מארה”ב, פרופסור סטנלי פישר.

אני מאוד ממליץ, למי שטרם עשה זאת, לקרוא את המאמר הקצר שכתבתי בעקבות סדרת הטלויזיה מגש הכסף, בגרסת הארץ פתוחה לקריאה:

עומר מואב, “פרופסור מואב מנסה להפריך את טענות זליכה”, 11 ליולי 2013

המאמר מתמקד בטענות הכלכליות של זליכה, ומראה בצורה חד משמעית שהן מופרכות. האיש לא מבין דברים בסיסיים במקרו כלכלה ובנוסף הוא פשוט ממציא נתונים. באמת מדובר במאמר נהדר שטרחתי זמן רב בכתיבתו, תוך הקפדה רבה על דיוק. (טיוטת המאמר עברה כמה פעמים ביני ובין היועצת המשפטית של הארץ מחשש תביעת דיבה).

המאמר בכלל לא נכנס לאישיות הבעייתית של זליכה, לחבירה שלו עם מפלגות סוציאליסטיות למרות ההצהרות שלו שהוא איש ימין, לתמיכה שלו בארגוני העובדים החזקים, ועוד מגוון עובדות על האיש שהיו צריכות לגרום לציבור להקיא אותו כמומחה. מסתבר שהחיבוק של התקשורת את מי שצועק “שחיתות” ויוצא נגד נתניהו חזק יותר. (ותודה לגיא רולניק שנתן לו תעודת כשרות בשיתוף הפעולה “במגש הכסף”)

במהדורה המודפסת כותרת המאמר, אם אני זוכר נכון, הייתה “הפוך זליכה, הפוך.” במהדורה המקוונת העורך החליף את הכותרת ל:”פרופסור מואב מנסה להפריך את טענות זליכה” – מוזמנים לקרוא ולהבין שהמלה “מנסה” מיותרת לחלוטין (והיא שוב חלק מהחיבוק שזוכה לו זליכה בתקשורת).