שגיאה רווחת נפוצה: למה חזרה על אותו הימור אינה מקטינה את הסיכון

שתי טענות על השקעה בסל מניות, פופולריות בציבור הרחב ובקרב מגוון מומחים, עוסקות בצמצום הסיכון בשוק ההון ככל שההשקעה היא לטווח ארוך יותר. חזרה שוב ושוב על אותו ההימור (המאופיין בתוחלת חיובית, אבל עם סיכון), מקטינה את הסיכון ביחס לתוחלת שוק ההון מתקן את עצמו לאורך זמן. הטענה הראשונה שגויה, והטענה השנייה שגויה בגדול, אבל יש בה גרעין אמת, שמידת הרלוונטיות שלו להחלטות השקעה במניות מצומצמת. לגבי טענה מספר אחת: הרעיון הוא שאם מציעים לאדם הימור חד פעמי: הטל מטבע וקבל 1100 שקלים אם יוצא צד אחד, אבל אם יוצא הצד השני שלם 1000 שקלים. מדובר בהימור עם תוחלת חיובית […]

מחיר הביטקוין

הבטחתי פוסט על ביטקוין, ואקיים כנראה בשלבים. היום אני רוצה להתייחס למחיר הביטקוין: מסתבר שלאנליסטים יש הערכות מה המחיר הנכון (או טווח מחירים) ולחלקם אפילו היו תחזיות שקלעו בצורה מדויקת, למרות הקושי הרב. כתבה של פול ויגנה מה”וול סטריט ג’ורנל” שתורגמה בגלובס, תפסה את תשומת ליבי:  פול וינגה וול סטריט, “ערכו של הביטקויין כולו נמצא בעיני מחזיק הביטים”, באתר גלובס, 22 לפברואר 2021 מתוך הכתבה: [תומכים] נלהבים אוהבים לומר שהמטבע הדיגיטלי נמצא על מסלול להגיע “עד הירח”. למי שמאמין בו פחות, קביעת ערכו של הביטקוין הרבה יותר מורכבת. … קביעת ערך הוגן לביטקוין הרבה יותר קשה מהערכת מניות, כך אומרים […]

האם השקל הוא המטבע החזק ביותר בעולם?

אלכס זבז’ינסקי, “מדוע השקל הוא המנצח הבלתי מעורער של שוק המטבעות?”, באתר גלובס, 12 לאוקטובר 2019 הטריגר לפוסט הזה הוא טור דעה בגלובס של הכלכלן הראשי של מיטב דש, אלכס זבז’ינסקי, שכותב הרבה מאוד דברים מופרכים (לצד עובדות נכונות). אלכס טוען, שהשקל הוא מטבע חזק, אפילו החזק ביותר בעולם, מסביר מדוע השקל כל כך חזק ומוסיף ביקורת נגד נגיד בנק ישראל על מדיניות הבנק. אבל מה זה בכלל מטבע חזק, כיצד מודדים, וכיצד מגיעים למסקנה שהשקל הוא החזק מכולם? לא לגמרי ברור מהמאמר. ניתן כמובן להתייחס להתחזקות של השקל ביחס למטבעות אחרים: אכן השקל כבר תקופה די ארוכה מתחזק ביחס למטבעות […]

כסף לא הולך לשוק ההון

בהמשך לפוסט הקודם שלי, שבו תהיתי על הטענה הנפוצה – שבגלל שיש הרבה כסף בכלכלה, שוק המניות/אג”ח ימשיך לטפס (או לפחות לא יכול ליפול) כי הכסף מחפש מקום. אז ראשית תודה לכל המגיבים, בעיקר למגיבים שהסבירו לי שיש קשר בין תשואות בשוק ההון לריבית הנמוכה. באמת תודה רבה . הראשון שעלה על מה שגרם לי לתהייה היה Itay Ci. כסף לא הולך לשוק ההון: כשמישהו קונה מניות/אג”ח מישהו אחר מוכר והכסף מחליף ידיים, הוא לא נעלם וזה לא משנה אם מדובר בשוק המשני או בשוק הראשוני. העניין הפשוט הזה ממחיש יפה כמה התחום של מקרו כלכלה, במיוחד הקשר בין גדלים ריאליים לכסף, זה […]

על תרומות של חברות ציבוריות

יורם גביזון, “שיחת טלפון אחת של ענת גואטה יכולה לעצור את הפקרות התרומות של החברות הציבוריות”, באתר דהמרקר, 22 לספטמבר 2019 יורם גביזון, דהמרקר, מדווח ומנתח את סוגיית התרומות של חברות ציבוריות: הנושא מעניין, העובדות מעניינות, את הפרשנות כדאי להשלים… בין היתר הוא כותב: [ליאת] לוי [דהמרקר] חשפה, בין השאר, שחברות ציבוריות — כמו, שטראוס, סנו ונטו — תרמו לעמותות צדקה של חסידות גור, שקשורות לסגן שר הבריאות, יעקב ליצמן. בתפקידו זה השפיע ליצמן על החלטות מדיניות הרלוונטיות לחברות אלה, כמו אגרות רישוי לתמרוקים ורישיון משרד הבריאות לתמרוקים המיועדים ליצוא (סנו); על רפורמת סימון המוצרים, למשל, של מזון עתיר שומן; […]

השימוש בכרטיסי דביט והמינוס של הציבור

רחלי בינדמן, “השימוש בכרטיסי דביט יעמיק את המינוס של הציבור”, באתר כלכליסט, 26 לפברואר 2019  בנק ישראל מעודד את הציבור לעבור לכרטיסי דביט. במרכז המחקר של הכנסת מזהירים שמדובר בפתרון בעייתי אולם מציעים כיצד למזער את הסכנה כרטיס דביט, למי שעדיין לא מכיר, הוא כרטיס שנראה כמו כרטיס אשראי והשימוש בו זהה לכרטיס אשראי, אבל הרכישה באמצעותו אינה מעורבת בקבלת אשראי, החיוב בחשבון הבנק הוא מיידי. היתרון הגדול במעבר בהיקף גדול לשימוש בכרטיסי חיוב (נראה לי תרגום סביר לכרטיס דביט), במקום כרטיסי אשראי הוא בירידת מחירי מוצרים, גם אם מתונה. את הנקודה הזו בינדמן, ואולי גם מרכז המחקר של הכנסת, […]

האם עליית ריבית מעודדת חסכון?

בפוסט קודם בפייסבוק שאלתי האם הצעירים היום לא חוסכים? והאם הסיבה היא הייאוש מיוקר הדיור? תשובות של מגיבים רבים היו: “חוסכים פחות בגלל שהריבית על החסכונות נמוכה”.  ע”פ נתונים מדובר בטעות. למען הדיוק יתכן, שלריבית יש השפעה חיובית על החיסכון, אבל יתכן גם הפוך. התאוריה הכלכלית המקובלת (או סתם הגיון פשוט) לא מלמדים על השפעה הכרחית לכיוון כזה או אחר. וכפי הנראה הנתונים לא עוזרים להגיע למסקנה ברורה (אבל אני לא מומחה בתחום ויכול להיות שלא מצאתי את המחקר שמזהה השפעה מסוימת של הריבית.)   נתוני OECD מלמדים שבממוצע במדינות ה-OECD, וגם בישראל, חלה ירידה בשיעורי חסכון בין 1970 ל-1980 ומאז אין […]