צמיחה אקספוננציאלית?

האם אתם מבינים מה זאת צמיחה אקספוננציאלית? רבים כן, אבל רבים לא ממש… אם כי נראה לי שיש בלבול באבחנה בין לינארי לאקספוננציאלי לעומת ההבחנה שבין תהליך הדרגתי ותהליך שאינו הדרגתי. הנה למשל, במסמך (סביר לחלוטין, אפילו טוב) שפרסם שר הביטחון נפתלי בנט על התמודדות עם הקורונה, הוא כותב: עד לפני חודשיים, מרבית אזרחי העולם לא הכירו את הביטוי “אקספוננציאלי”, וכיום כל ילד מכיר. ובכל זאת, אקדיש לכך מספר מילים: המוח האנושי מתקשה מאד להבין צמיחה הנדסית כזו. בשאר תחומי החיים איננו נתקלים בכך. רוב הדברים בחיים הם הדרגתיים. הכסף שלך בבנק עולה או יורד בהדרגה, אתה עולה במשקל או […]

תוכניות ייעודיות לחיסול העוני עדיין אינן תחליף לצמיחה

כשמפרסמים את הזוכים בפרס הנובל בכלכלה, אני תמיד חושב על האנשים שציפו בסתר לבם לקבל את הפרס ושוב דילגו עליהם :-), יותר חשוב: ברכות לזוכי הפרס, שלושת כלכלני הפיתוח, כולל אסתר דופלו, האישה השנייה שזכתה אי פעם בפרס, ואביג’יט בנרג’י (שהיה אחד המדריכים של אסתר בדוקטרט והיום נשוי לה) ומיכאל קרמר שהם מהחשובים בכלכלני הפיתוח בדור שלהם. הפעם הפרס הוא ממש בתחום המחקר שלי, וניתן לאנשים מהדור האקדמי שלי (בערך) ואני אפילו מכיר אישית את כל השלושה, והנה אני כבר גולש לכתיבה בסגנון שלושת השלבים בהספד: “המנוח, המנוח ואני, אני”, במקום לספר לכם על התרומות החשובות שלי למחקר בכלכלה פיתוח – […]

צריכה אינה מנוע צמיחה

משתף את הטור שלי האחרון שלי בגלובס: עומר מואב,“צריכה, צמיחה, והוראת הכלכלה”, באתר גלובס, 03 לספטמבר 2019 האמונה הרווחת שצריכה פרטית היא גורם מרכזי לצמיחה כלכלית אינה מבוססת על ההיגיון והעובדות בטור אני מסביר שהטענות של “מומחים” רבים שצריכה היא “מנוע צמיחה” הן טענות שגויות. כמו כן, אני מבקר בחריפות את הוראת הכלכלה בארץ: נכון להיום, עדיין מלמדים במוסדות רבים בישראל קורסי מבוא למאקרו-כלכלה שנזקם רב. בוגרי הקורס מגיעים לעיתים לעמדות של מקבלי החלטות ופרשנים כלכליים, שיכולים לתרום למדיניות כלכלית מזיקה.

הויכוח ממשיך: האם הגדלת ההוצאה הציבורית פוגעת בצמיחה הכלכלית?

כלכלנים רבים בארץ קוראים לממשלה להעלות את נטל המס במטרה להגדיל את ההוצאה ולצמצם את הפערים. אני לא מדבר כאן על הגדלה במיסוי או קיצוץ בהוצאה בהקשר של הגירעון החמור הנוכחי. הטיעון של אותם כלכלנים, למשל קרנית פלוג כשהייתה נגידת בנק ישראל, שיש להעלות את ההוצאה הציבורית בישראל. שהמגזר הציבורי סבל מ”דיאטה” מופרזת, והממשלה שולטת בחלק קטן מידי של התוצר.  אין לי ויכוח עם טענות נורמטיביות. אני סבור שמוטב דווקא ממשלה קטנה יותר שמשאירה למשקי הבית ולמגזר הפרטי משאבים רבים יותר, אבל מי שנורא חשוב לו השוויון, אז בסדר, זכותו כמובן להעדיף ממשלה גדולה, שאולי פוגעת ברווחת הציבור, אבל השוויון… […]

טור תגובה של זעירא מדגים היטיב עד כמה טענתו, שניתן להעלות מיסים ללא פגיעה בצמיחה, ספקולטיבית

זעירא טוען בתגובה לביקורת שלי, בטור בכלכליסט, שהגדלת נטל המס צפויה לפגוע בצמיחה, אבל מול הפגיעה בצמיחה, בזכות המיסוי, הממשלה יכולה להגדיל את ההוצאה ולהוצאה הציבורית השפעה חיובית על הצמיחה. שתי ההשפעות, על פי זעירא, מבטלות זו את זו: הממשלה יודעת לתרגם מיסים להוצאה יעילה שתורמת לצמיחה דרך טיפול ב”כשלי שוק בתחומים כמו חינוך, בריאות, רווחה, דיור ותחבורה הציבורית. צמצום כשלי השוק משפיע חיובית על היעילות הכלכלית והתוצר.” מדובר בטענה תמוהה משתי סיבות: ראשית היא תלויה ביעילות המגזר הציבורי ושנית כלל לא ברור איך הוצאה על רווחה בריאות ודיור (מוצדקת ככל שתהיה) מועילה לצמיחה. זעירא, מתקבל הרושם, מבין שהטיעון שלו ספקולטיבי, וכנראה […]

מיסוי וצמיחה – תשובה לפרופסור יוסי זעירא בטור בכלכליסט

פרופ’ יוסי זעירא טען בראיון לכלכליסט כי העלאת מסים תצמצם את האי-שוויון, אך לא צפויה להשפיע באופן שלילי על הצמיחה הכלכלית. טענה זו חסרת בסיס   כאן ריכוז המחקרים שמוכיחים את הטענה שלי.

השפעת מיסוי על צמיחה כלכלית: מה אומרים הנתונים?

כלכלנים רבים בישראל, כולל נגידת בנק ישראל (שהיא גם היועצת הכלכלית של הממשלה), טוענים שרצוי להעלות את נטל המס בישראל ובכך להגדיל את תקציב הממשלה ולצמצם אי שוויון. לטענתם הגדלת נטל המס לא צפויה לפגוע בצמיחה הכלכלית. ההיגיון מאחורי הטענה הוא שאמנם מיסוי פוגע בתמריצים להשקיע ולעבוד ובכך פוגע בצמיחה, אבל הממשלה יודעת להשתמש בתבונה בתקבולי המס ולהפנות אותם להשקעה בתשתיות ובהון אנושי ובכך להשפיע לטובה על הצמיחה.  להערכת אותם כלכלנים (או לפחות חלקם), בתחום שבו המיסוי הוא פחות מ-55% מהתוצר, ההשפעה החיובית של המיסוי מקזזת במלואה את ההשפעה השלילית. הטיעון הזה, בהכירי את הפוליטיקאים שלנו, לא משכנע אותי. אבל הגיגים […]