במאמרו של משה ריינפלד (“השובתים שלא עלו על בריקדות”, קו פנים, מרץ 2008), שהתבסס על ראיון עם שני חברי סגל, נמשך הקו המשתלח בפקידי האוצר תוך השענות על טענות שבסיסן העובדתי רעוע. כך למשל ניתן ללמוד מהכתבה שלמשרד האוצר “מנגנון ההסברה משומן היטב”  שבעזרתו ובעזרת התקשורת הישראלית הצליח לעוות את דימוי המרצים בציבור. אבל האמת היא, שמלבד דוברות, למשרד האוצר אין מנגנון הסברה, ובמאבקו מול הסגל הבכיר הוא לא העסיק משרד פרסום. דווקא ארגון הסגל, שהוציא כסף רב להעסקת משרד פרסום, היה הצד הפעיל בענייני יחסי ציבור. בוודאי שהרמיזה שהתקשורת נוטה לצד האוצר אינה עולה בקנה אחד עם המציאות. המרואיינים […]

נציגי ארגוני הסגל הבכיר באוניברסיטאות יצאו עם תחילת השביתה בקריאה לציבור המרצים להביע את עמדתם מעל דפי העיתונות היומית ובאתרי האינטרנט. התוצאה הייתה יבול נכבד של מאמרים מרשימים באיכות כתיבתם של כותבים המייצגים אינטרס אישי ברור.  הטענה המרכזית העולה מהמאמרים די פשוטה. במקרה הטוב, משרד האוצר אינו רואה את החשיבות האדירה בהעלאת שכר המרצים לשגשוגה של ההשכלה הגבוהה בישראל. במקרה החמור יותר, המשרד מסרב להעלות את שכרם של המרצים מתוך אידיאולוגיה ניאו-שמרנית, מדיניות הפרטות ברוטאלית ורצון למוטט את מערכת ההשכלה הציבורית בישראל. ומדוע, טוענים המרצים חשוב כל כך להעלות את השכר? מכיוון שבתחומים מסוימים קשה בשכר הקיים להתחרות במגזר הפרטי […]

קשה לחלוק על כך שיתרונה האיכותי של ישראל, הבא לידי ביטוי בהתפתחותה הכלכלית, ואף בחוסנה הביטחוני, תלוי באיכות ובהיקף ההשכלה האקדמית שהמדינה יכולה להעניק לאזרחיה. נוכח הידרדרותה של מערכת החינוך היסודית והתיכונית עולה ביתר שאת החשיבות העצומה של מתן חינוך גבוה ואיכותי בהיקף רחב לאזרחי המדינה הצעירים. אין צורך להכביר מילים על חשיבות המצוינות בעידן שבו העממיות והרדידות זוכות לשיעורי הרייטינג הגבוהים ביותר. כוונת משרד האוצר להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות, ובכך לפעול בניגוד מוחלט להמלצות  ועדת וינוגרד נראית על פניו תמוהה. כיצד ניתן לצפות לחינוך גבוה בהיקף רחב ולשיווין הזדמנויות בחינוך, כאשר שכר הלימוד חוסם את גישתם של מעוטי […]