למה לא להחזיר את הכסף לציבור? ומה רע בחוב?

אבל אם גביית המיסים גבוהה מהתחזית, ואפילו עולה על הוצאות הממשלה, למה לא להחזיר את הכסף לציבור? ומה רע בחוב? הרי גם משקי בית לוקחים הלוואות לרכישת דירה, ועסקים לוקחים הלוואות להשקעות? בהמשך לפוסט הקודם שלי, זה שביקר את הטענות הכלכליות של פרופ’ אבי שמחון, אני רוצה לחזור לשתי נקודות: על הראשונה כתבתי בעבר (בהקשר של שר האוצר כחלון “שמחזיר כסף לציבור”), ושכחתי להתייחס אליה הפעם. אז תודה Assaf Patir שהגיב בתמציתיות והזכיר לי את הנקודה החשובה הזו: למה לא נכון להחזיר כסף לציבור, בהורדת מיסים או בהגדלת ההוצאה, כאשר המיסים גבוהים מהתחזית באופן זמני, ולא משנה בכלל אם יש […]

מודל סבסוד השכר – “המודל הגרמני”

יש טיעונים סבירים בעד מודל סבסוד שכר, הידוע גם כחל”ת גמיש (או “המודל הגרמני”), ויש טיעונים סבירים לא פחות נגד. אבל אם שר האוצר ומשרדו החליטו נגד, אז כתבות דהמרקר סיון קלינגבייל ודפנה מאור משוכנעות שזה בגלל בעיות אגו וקיבעון מחשבתי. סיוון קלינגבייל ודפנה מאור, “האגו של משרד האוצר קונס את הציבור ב-4 מיליארד שקלים”, באתר דהמרקר, 26 לאוגוסט 2020 מתוך הכתבה: חוסר מידע, חוסר אמון בשוק, שיקולי אגו וקיבעון מחשבתי — אלה הן הסיבות שבגינן נמנעת ממשלת ישראל משינוי מדיניות החל”ת הבזבזנית. זאת, אף שלהערכת כלכלנים הסבה מדיניות זו נזק של 3–4 מיליארד שקל (במונחים שנתיים), ניפחה את נתוני […]

התכנית הכלכלית להעמקת המיתון

ממשלת ישראל אישרה את התכנית הכלכלית שכוללת את הסיוע לעצמאים ולעסקים, הרחבת הזכאות לדמי אבטלה, ועוד מגוון תופינים. משה (דוגמה דמיונית) הוא חשמלאי שמעסיק עוזר/מתלמד. למשה הכנסה של 30 אלף שקלים בחודש והוצאות של עשרת אלפים שקלים לחודש, כלומר יש לו רווח חודשי של 20 אלף שקלים. משה לא נפגע כלל ממשבר הקורונה – הקיץ כאן ויש שפע עבודה בהתקנת מזגנים ומאווררים. אבל משה לא טמבל. עשה חישוב שאם יפטר את העוזר ויעלה מחירים בצורה משמעותית (ובכך יקטין את הביקוש לשירותיו) יוכל לעבוד פחות, הכנסותיו ירדו ב-40% ל-18 אלף שקלים והרווח ירד ל-15 אלף שקלים (שכן עיקר ההוצאות היו שכרו […]

השוואה נכונה של נטל המס

גלעד גייבל ומיכאל שראל, “האם העצמאים מופלים לרעה בביטוח הלאומי?”, פורום קהלת, ינואר 2020 מחקר מעניין של גלעד גייבל ומיכאל שראל (קהלת) שבוחן את נטל תשלומי ביטוח לאומי של עצמאים מול שכירים ואת ההבדל בהטבות – המסקנה של החוקרים: שכירים משלמים יותר ומקבלים יותר, אבל הפער בהטבות לשכירים לא מצדיק את הפער בתשלום, ולמעשה מצב העצמאים עדיף. השכירים, בשונה מעצמאים, מקבלים ביטוחי אבטלה ופשיטת רגל ופירוק תאגיד, אבל משלמים יותר מהתקבולים הממוצעים בסעיפים אלו. המסקנה, שמתקבלת, בניגוד למה שאנחנו רגילים לשמוע, מבוססת על כך שגם תשלום המעסיק לביטוח לאומי עבור השכיר מחושב כחלק מהתשלום של השכיר. מי שאינו כלכלן עלול […]

מיסוי רווחי הון והקצאה אופטימלית של מס

ימית נפתלי, “למרות הביקורות: הבשורה האמיתית בתוכנית הכלכלית של העבודה-גשר”, באתר דהמרקר, 14 לאוגוסט 2019 בצד אחד של היקום יושבים כלכלנים (כולל חתני פרס נובל) וחוקרים בכובד ראש את הנושא של מיסוי אופטימלי (ממקסם רווחה), ומגיעים לתובנות חשובות לגבי מיסוי בכלל ובפרט מס רווחי הון. ראה ערך בויקיפדיה: Optimal capital income taxation ובצד אחר עיתון דהמרקר נותן במה לימית נפתלי “כלכלנית, חוקרת מדיניות ויועצת אסטרטגית, וראש תחום כלכלה ומחקר בינלאומי במכון ירושלים למחקרי מדיניות.”, שמסבירה לנו, במסגרת הגנה על התכנית הכלכלית של עמיר פרץ, שהמס על רווחי הון צריך להיות שווה למס השולי על עבודה. למה? כי היה איזה דיון והיו […]

מי משלם על מצוות פרו ורבו?

שירי הדר, “רוצים להביא רק 2 או 3 ילדים? הפסדתם אלפי שקלים”, באתר ידיעות אחרונות, 09 ליולי 2019 מהכתבה המצוטטת מאתר YNET, ניתן ללמוד שמדינת ישראל מעמידה סל של 8,000 שקלים לאשה להוצאות הקשורות להריון. עוד ניתן ללמוד, שעד לאחרונה ניתן היה לעשות שימוש בכל הכסף כבר בהריון הראשון או לפרוס את השימוש בו על פני מספר הריונות, לפי צרכיה או רצונותיה של ההריונית. אבל לא עוד. סגן שר הבריאות, החליט שניתן לעשות שימוש של עד 2,000 שקלים בכל לידה. בקיצור, לדפוק את מי שאינו שייך לקבוצות עם שיעורי הילודה הגבוהים, או אולי אפילו ניסיון לעודד ילודה. ואם תגידו לי […]

הויכוח ממשיך: האם הגדלת ההוצאה הציבורית פוגעת בצמיחה הכלכלית?

כלכלנים רבים בארץ קוראים לממשלה להעלות את נטל המס במטרה להגדיל את ההוצאה ולצמצם את הפערים. אני לא מדבר כאן על הגדלה במיסוי או קיצוץ בהוצאה בהקשר של הגירעון החמור הנוכחי. הטיעון של אותם כלכלנים, למשל קרנית פלוג כשהייתה נגידת בנק ישראל, שיש להעלות את ההוצאה הציבורית בישראל. שהמגזר הציבורי סבל מ”דיאטה” מופרזת, והממשלה שולטת בחלק קטן מידי של התוצר.  אין לי ויכוח עם טענות נורמטיביות. אני סבור שמוטב דווקא ממשלה קטנה יותר שמשאירה למשקי הבית ולמגזר הפרטי משאבים רבים יותר, אבל מי שנורא חשוב לו השוויון, אז בסדר, זכותו כמובן להעדיף ממשלה גדולה, שאולי פוגעת ברווחת הציבור, אבל השוויון… […]