זו המסקנה שלי לאחר מעט חשיבה על הנושא בעקבות הדיון  על הרגרסיביות של המע”מ. (רגרסיבי = מגדיל אי שוויון): מערכת המס כוללת תשלומים בשני הכיוונים: מהאזרח לממשלה (אז קוראים לזה מס) ומהממשלה לאזרח (ואז קוראים לזה קצבה). אבל ההבחנה היא שרירותית. בסופו של דבר יש לכל אזרח הכנסה כלכלית (ברוטו לפני מס וקצבאות) ויש את סך תשלום המס (בניכוי הקצבאות). ואם היחס בין סך תשלום המס להכנסה גדל בהכנסה הרי שהמערכת כולה פרוגרסיבית. אבל ההפרדה בין קצבה כספית לבין שירות שווה כסף היא כמובן שרירותית. ברגע שמקבלים את זה, מגלים שלמעשה מס בשיעור אחיד ללא קשר לרמת ההכנסה, שמקובל לטעון […]

סטודנט סביר לכלכלה, בסוף שנת הלימודים השנייה לתואר בוגר, יכול להראות שמע”מ דיפרנציאלי פוגע ברווחה של הצרכן הממוצע. ההנחות הנדרשות לתוצאה זו הן סבירות: אנשים יודעים להרכיב את סל הצריכה שלהם (כמה עגבניות, וכמה חלב, וכדומה) יותר טוב ממה שאחר, נבון ומוכשר ככל שיהיה, יחליט עבורם. מע”מ דיפרנציאלי זו שיטה גרועה לסייע לחלשים. ממשלת ישראל עברה כבר לפני למעלה משלושה עשורים, בתהליך הדרגתי, לסיוע ישיר לנזקקים במקום לסיוע בזבזני דרך סבסוד מוצרים או מיסוי דיפרנציאלי. העובדה שבמדינות רבות יש מע”מ דיפרנציאלי אינה סיבה להעתיק מהן אלא ללמוד מהן. והניסיון מראה שמע”מ דיפרנציאלי אינו מוצלח. (פירוט בטור המצוין של מירב ארלוזורוב […]

שאל אותי חבר שלמד איתי כלכלה (וזכר משהו…) על חוק מע”מ אפס: למה מע”מ 0 זה לא טוב? הרי אם הביקוש קשיח: [40-50 אלף זוגות יהודים חדשים שרוצים לקנות דירה בצו הוריהם] וההיצע עולה באופן חיובי הרי ירידה בהיצע היא הסטה של כל העקומה מטה. ואז המחיר צריך לרדת במלוא המע”מ. גם אם ההנחות של היצע יותר קשיח וביקוש יותר גמיש המחיר ירד באופן חלקי. כמו בהורדת של מס קניה, נקבל שיווי משקל נמוך יותר. מחיר הדירות המשומשות ירד, בהיותו שוק אלטרנטיבי שעקומת הביקוש תוסט מטה. הנה תשובתי: אמנם לא לימדתי מבוא לכלכלה א’ כבר בערך עשור, אבל נדמה לי […]