האם דולריזציה תפתור את בעיית האינפלציה בארגנטינה?

כפי שכתבתי בפוסטים קודמים בדף הפייסבוק, נשיא ארגנטינה הנבחר חוויאר מילאיי עושה רושם של פופוליסט, אז קצת חבל לבזבז זמן על פרשנות רצינית של התכנית הכלכלית שלו, ובוודאי על הדולריזציה, שעד כמה שאני מבין כבר ירדה מהפרק. ובכל זאת, מדובר בשאלה כלכלית מעניינת רלוונטית להיסטוריה הכלכלית שלנו במדינת ישראל, שכן אחת התכניות לייצוב האינפלציה בישראל בשנות השמונים, תכנית שלא אומצה כמובן, הייתה בדיוק זו. אז ככה, ביטול הפזו ואימוץ הדולר כתחליף, בוודאות פותר את בעיית האינפלציה (כל עוד הארגנטינאים לא מתחילים להדפיס דולרים). יש לשאול על המחיר של צעד כזה, ואולי קודם, לתהות מדוע בכלל יש אינפלציה כל כך גבוהה […]

כמה הערות על התחזקות השקל ביחס לדולר ומדיניות בנק ישראל

למה בנק ישראל רוכש דולרים? – כשסטלי פישר, כשהיה נגיד בנק ישראל, התחיל לקנות דולרים, הטענה שהייתה היא שרצוי להגדיל את הרזרבות. את הגדלת הרזרבות מיצינו מזמן לכן את הסיפור הזה צריך לשים בצד. ואז התחיל הסיפור של רכישת דולרים בשביל “לייצב” את שער החליפין. לא זוכר מתי זה התחיל, אבל בהחלט אני זוכר את הנגידה קרנית פלוג מבהירה שהיא לא מנסה להשפיע על הרמה או המגמה, רק לייצב. כלומר, הבנק המרכזי מזהה סטיות משער שיווי המשקל וקונה דולרים אם השקל חזק מידי (מחיר נמוך מידי של הדולר בשקלים) ומוכר אם השקל חלש מידי, הסיפור הזה לא משכנע (אם להתנסח […]

כלכלה מוניטרית על קצה המזלג

בהמשך לביקורת שלי על הכתבה של חנן שטיינהרט ב”גלובס” שמספק תשובות שגויות לשאלות הקוראים. חנן, יש לציין, הגיב ברוח טובה לפוסט שלי, וביקש הסברים, אז בבקשה: נתחיל עם צמיחה כלכלית ומחירים: אם כמות הכסף בכלכלה קבועה, והתוצר עולה, נניח כתוצאה מצמיחה כלכלית – כלומר גידול בתוצר לנפש – אז על פי התיאוריה הבסיסית ביותר של “כמות הכסף” מחירים ירדו באופן פרופורציונלי, כך ש”היתרות הראליות” יישארו ללא שינוי, יתרות ריאליות זה הערך של הכסף במוצרים. אם לדוגמה אני מחזיק בארנק 50 שקלים אני יכול לחשוב על זה כיתרות ריאליות של 5 כוסות קפה, כאשר כוס קפה עולה 10 שקלים. ואם מחירים […]