המחירים “המנופחים” במסעדות יוקרה

כולם כבר ראו את הראיון של עמליה דואק עם רושפלד? רושפלד ענה לה יפה, אבל זה שהרעיון שזכותו לגבות איזה מחיר שהוא רוצה וזכותה לא להיכנס למסעדה יקרה, לא מובן מאליו, זה די מדהים. כשזו הרמה של התקשורת הישראלית בטיפול בנושאים הכלכליים אין פליאה על הצדקנות והבורות של הציבור. אגב, מה נדרש בישראל מכתב/ת לענייני כלכלה בערוץ תקשורת מוביל? אני מניח שרהיטות, מנה יפה של צדקנות, ואם זו בחורה אז כמובן שמראה נאה, בלונד יתרון. (למנוע אי הבנות – זה לא שלדעתי כתבת כלכלית או בכלל צריכה להיות נאה ובלונדינית, זו ביקורת שלי על כך שנראה שזה משמש בפועל קריטריון). מה לא […]

יסודות הכלכלה: ביקוש, היצע, ומחיר נמוך ממחיר שיווי משקל

בשוק תחרותי (קונים רבים ומוכרים רבים ועוד כל מיני תנאים לא חשובים לעניינינו) נקבע מחיר שבו הכמות המוצעת שווה לכמות המבוקשת. מחיר שיווי משקל בשפת הכלכלנים. זה מחיר שבו כל מי שרוצה לקנות יכול. אם מסיבה כלשהי נקבע מחיר נמוך ממחיר שווי משקל: מחיר שבו הכמות המבוקשת גבוהה מהכמות המוצעת, אז בהכרח יהיו אנשים שלא יוכלו לרכוש את המוצר/שירות במחיר הנקוב. יש דוגמאות למצבים שהמחיר נמוך ממחיר שיווי משקל, בדרך כלל במקרים שהממשלה (או רשות ציבורית אחרת) מעורבת. למשל חניה, או תחבורה ציבורית בשעות העומס, או דירה בשכירות כאשר יש פיקוח שכר דירה. אבל גם במגזר הפרטי לא תמיד המחיר משקף […]

על חוק מע”מ אפס

שאל אותי חבר שלמד איתי כלכלה (וזכר משהו…) על חוק מע”מ אפס: למה מע”מ 0 זה לא טוב? הרי אם הביקוש קשיח: [40-50 אלף זוגות יהודים חדשים שרוצים לקנות דירה בצו הוריהם] וההיצע עולה באופן חיובי הרי ירידה בהיצע היא הסטה של כל העקומה מטה. ואז המחיר צריך לרדת במלוא המע”מ. גם אם ההנחות של היצע יותר קשיח וביקוש יותר גמיש המחיר ירד באופן חלקי. כמו בהורדת של מס קניה, נקבל שיווי משקל נמוך יותר. מחיר הדירות המשומשות ירד, בהיותו שוק אלטרנטיבי שעקומת הביקוש תוסט מטה. הנה תשובתי: אמנם לא לימדתי מבוא לכלכלה א’ כבר בערך עשור, אבל נדמה לי […]