הבעיה הדמוגרפית – הנתמכים מתרבים מהר מדי (פורסם בגלובס 22.2.05)

צירופה של ש”ס לקואליציה, והחזר קצבאות הילדים לרמתם הגבוהה לפני הקיצוץ של 2003, יחזיר את המשק הישראלי למסלול התאבדות. עד הקיצוץ, תשלומי ההעברות (קצבאות למינן) גדלו על פני השנים ברמתן המוחלטת ואף כאחוז מהתוצר. בו בזמן, היקף העוני הלך וגדל. מדיניות הסיוע לחלשים לא הצליחה לתרגם משאבים הולכים וגדלים לצמצום בהיקף העוני. אחת הסיבות המרכזיות לגידול בשיעורי העוני, למרות הקצבאות, או אולי אפילו בעזרתם, הינו שיעור הילודה הגבוה בקרב חלק ניכר מהמשפחות הנתמכות. במקרים רבים סיוע כלכלי, בעיקר כזה המותנה במספר הילדים, מופנה לגידול בילודה. סיכוייו של ילד שגדל בעוני, במיוחד בבית שניסמך על תקציבים וצדקה לפרנסתו, לגדול להיות בוגר […]

זכות השביתה וטובת החלשים (פורסם בכל העיר 4.2.05)

מאמצי מעסיקים, ובמיוחד מאמציהם של שרי ממשלה, לשבור שביתות עובדים, גם אם לטובת רווחת הציבור, זוכים לביקורת רבה. כך למשל הותקף שר האוצר בנימין נתניהו על פנייתו לחקיקה במטרה לצמצם את כוחם של עובדי הנמלים, הנאבקים על הבטחת זכויותיהם בתהליך הרפורמות המבניות. כך גם זכה שר התחבורה מאיר שיטרית לביקורת נוקבת עקב החלטתו “לשבור” את שביתת נהגי חברת מטרודן בבאר-שבע, כאשר הכניס חברת אוטובוסים אחרת לעיר, לאחר שיבושים חמורים בתחבורה הציבורית שנמשכו כמעט חודשיים. כאשר העובדים לא מאורגנים, השכר ותנאי העבודה יקבעו ע”י המעסיק באופן חד צדדי. המעסיק פשוט יציע לעובדים שכר ותנאים ע”פ החלופות העומדות לרשותם, כלומר ע”פ “ערכם” […]

מדוע מתנגדים ארגוני המורים להמלצות דו”ח דברת שייטיבו עימם ועם התלמידים? (פורסם בגלובס 17.1.05)

המלצות דו”ח דוברת מנסות לצמצם עד כמה שניתן את הכשלים הקיימים במערכת ציבורית מסואבת ובזבזנית במטרה לשפר את הישגי התלמידים, ובו בזמן לשמור על עקרון השוויוניות בקרב התלמידים. ההמלצות מטיבות עם המורים, ההורים ומעל הכול עם התלמידים. בעייתו המרכזית של הדו”ח בדעת הקהל, ובפרט בקרב חלק מהמורים, נובע מכשל בהסברה מול ארגוני המורים, שמצדם בזבזו כעשרה מיליון שקלים על פרסום כנגד המלצות הדו”ח. כתוצאה, רוב המבקרים את הדו”ח עושים זאת תוך הפגנת בורות לגבי תוכנו לאחר שלא טרחו לקרא את 296 עמודיו. ניתן להתווכח על תועלתו של יום לימודים ארוך ועל מחירו של קיצור שבוע הלימודים, על התשתית הדרושה בכדי […]

האם דרוש שכר הוגן במגזר הציבורי? (פורסם בכל העיר 7.1.05)

במגזר הפרטי, עובדים ללא מקצוע מבוקש, נאלצים לעיתים תכופות לסבול מיחס פוגע מהמעסיקים ומעבודה קשה בתנאים גרועים, בתמורה לשכר מינימום (ולעיתים אף פחות) – שכר שאינו מאפשר פרנסת משפחה בכבוד. למרות זאת העלאת שכר המינימום אינה פתרון פשוט. מחד, שכר מינימום “סביר” יחייב מעסיקים לשלם יותר לעובדים, אבל מאידך, במקרים מסוימים, ולפי הערכות שונות לא מעטים, מעסיקים באותן תעשיות המבוססות על עובדים בשכר נמוך פשוט יסגרו את המפעל. כתוצאה, לצד עובדים שירוויחו מהעלאת שכר המינימום יהיו עובדים שיפסידו את מקום עבודתם. בסקטור הציבורי/מונופוליסטי המצב שונה. תשלום שכר הוגן שיאפשר לעובדים לפרנס את משפחתם בכבוד לא יגרום לפשיטת רגל של הממשלה, […]

ילודה, ציונות וכלכלה ( פורסם במעריב 30.12.04)

חלק מהביקורת הציבורית כנגד צירוף החרדים לקואליציה, מבוססת על הטענה שלא רצוי ולא ראוי לצרף מפלגות לא ציוניות לממשלה. למעשה, ראש הממשלה בכבודו ובעצמו ביקש לא מזמן מנדט ממפלגתו לנהל משא ומתן “עם כל מפלגה ציונית”. על כך עונים מנהיגי המפלגות החרדיות שדווקא הן המפלגות הציוניות האמיתיות, שכן בנוסף לשמירה קפדנית על אורך חיים יהודי, הקהילה החרדית מקפידה על מצוות פרו ורבו, ובכך תורמת לשמירה על רוב יהודי במדינת היהודים. מובן שזרמים אחרים ביהדות, יטענו שדווקא אורך החיים החרדי אינו נאמן לערכי היהדות, אך האם ניתן לערער על תרומת הקהילה החרדית למצב הדמוגראפי – לשמירה על רוב יהודי בישראל? ללא […]

ומה עם פיקוח על מחירי המלפפונים (פורסם בידיעות 21.12.04)

מחירי החניה בתל אביב שערורייתיים, מכריז ח”כ שלום שמחון בימים האחרונים ומבשר את המאבק הבא שלו. כוונות טובות (או סתם ניסיון לצבור פופולריות) לא יכולים לשנות את חוקי הכלכלה. הציפייה שפיקוח על מחירים יגרום לשינוי במחיר ללא השלכות נוספות אינה סבירה. מנגנון המחירים, בשוק תחרותי, מווסת את הפערים בין הביקוש וההיצע. להתערבות בחקיקה לקביעת מחיר נמוך ממחיר שיווי המשקל התחרותי יש לכן ביטוי בצורה של עודף ביקוש. הניסיון מלמד על ההשלכות הנובעות מהתערבות כזו: ממחסור ותורי קונים ארוכים, ועד יצירת שוק שחור. ראוי, לכן, לחשוב צעד אחד קדימה לפני שמקבלים בתשואות את הצעת החוק של ח”כ שמחון לפיקוח על מחירי […]

עמיר פרץ, ישועת החלשים? (פורסם בכל העיר 3.12.04)

כחלק מהתמודדותו הצפויה על ראשות ‘העבודה’, עמיר פרץ מציג את עצמו כמנהיג סוציאל דמוקרט – אלטרנטיבה ראויה לקו הקפיטליסטי של המתמודדים מולו. הוא מביע זעזוע ממדיניות האוצר האכזרית, משתתף בהפגנות לצד קבוצות אוכלוסיה חלשות, חובק מובטל שזה עתה איבד את מקום עבודתו, קשיש שקוצצה קצבתו, או אם חד-הורית הנלחמת על קיומה. בסדרת מפגשים שקיים לאחרונה עם בני גאון ואישים נוספים מהעולם הכלכלי והאקדמי הסתמן הקו החברתי כלכלי של פרץ. האיש, למרבה הפלא, תומך במדיניות כלכלת שוק, בתנאי שתהיה בה חמלה. הוא לא נגד צמיחה, הוא בעד דרך שמשלבת צמיחה וכלכלה חופשית, מבלי לזנוח את הבסיס הסוציאליסטי. כשתוהים על קנקנו של […]