דו”ח העוני סיפק לאנשי הלובי החברתי ולמעצבי המדיניות בביטוח הלאומי, שהטיחו ביקורת נוקבת בקיצוצי הקצבאות, הוכחה לצדקתם. הקיצוץ החד בקצבאות בשנת 2003 תרם להעמקת העוני, לפחות בטווח הזמן הקצר. לטענתם יש לכן להגדיל מיידית את היקף הקצבאות, בעיקר קצבאות הילדים והבטחת הכנסה. אבל האם ההנחה שככל שהמדינה תסייע יותר לעניים מספרם יפחת, נכונה לטווח הארוך? מחקרים מהעולם מראים שהקשר אינו ברור כל כך. במקרים רבים סיוע לעניים יוצר דווקא גידול במספרם, ללא שיפור של ממש במצבם. הנתונים הישראלים מרמזים על בעיה דומה. עד הקיצוץ של 2003, תשלומי ההעברות (קצבאות הביטוח הלאומי, תשלומי גמלאות, סיוע בדיור, והעברות דרך מלכ”רים ציבוריים ופרטיים […]

אחרי שמפעלי ההסתדרות פשטו את הרגל ופיטרו אלפי עובדים ואחרי שמשלם המיסים הישראלי נחלץ להצלת קרנות הפנסיה של ההסתדרות שקרסו כתוצאה מניהול כושל ומושחת, החליטה ההסתדרות, שיש ברשותה כסף שניתן לבזבזו על פרסומות המציגות את תפיסת עולמה הכלכלית. כן, לאותה ההסתדרות שכשלה כשלון צורב בכל ענייניה הכלכליים יש מסר לגבי הניהול הנכון של כלכלת המדינה. המסר בהחלט מוצג היטב ובאופן נוגע ללב, אך לפני שמשתכנעים כדאי שכל אחד ישאל את עצמו האם הוא מוכן להפקיד בידי ההסתדרות סכום של 1,000 שקלים על מנת שקברניטיה ישקיעו אותו עבורו? אבל מעבר לאירוניה, האם יש ממש במסר? הייתכן מעשה הניסים, יצירת יש מאין? […]