איפה אתה, אחי? (פורסם בכל העיר 8.7.05)

ברקע האיום התקופתי, הפעם ע”י ועד הטכנאים, מהנדסים והנדסאים, להשבית את נמל התעופה בן גוריון, פורסמה בתקשורת תזכורת נוספת לתופעת העסקת קרובי משפחה ברשות שדות התעופה. ע”פ דיווח “ידיעות אחרונות” ליו”ר הועד, פנחס עידן, שויתר על משרת ראש עיריית לוד בשביל לזכות בתפקידו הנחשק, לא פחות מ-20 קרובי משפחה המועסקים בנתב”ג, רובם נהנים מקביעות, שכר גבוה והטבות שונות. גם בחברת החשמל ובנמלי הים קשרים משפחתיים מהווים גורם מרכזי בקבלה לעבודה הנחשקת. רק לפני מספר חודשים פנתה ההסתדרות לבית הדין לעבודה בעקבות ניסיון הנהלת רשות הנמלים לשנות את הנורמה על פיה רוב העובדים החדשים הינם קרובי משפחה וחברים של העובדים הותיקים. […]

כיצד לצמצם את תופעת ההעסקה הפוגענית (פורסם בגלובס 11.4.05)

המצב בשוק העבודה, בעיקר לעובדים חסרי מקצוע והשכלה, לא מזהיר. הצמיחה הכלכלית המאכזבת, ועימה ההיקף המאכזב ביצירת מקומות עבודה חדשים מחד, וריבוי העובדים הזרים מאידך, מותירים את הצעיר חסר ההשכלה והניסיון עם עבודה קשה בשכר מינימום, שלעיתים אף מלווה ביחס מחפיר ופוגע. דוגמה להעסקה פוגענית סיפק לי המקרה ביום שישי האחרון. אל תחנת אוטובוס, שעליה השתלט דוכן למכירת פרחים, הגיעה ברכב מסחרי, תוך צפירה ארוכה ומעיקה, בעלת העסק. הצפירה רק הייתה הקדמה לסדרה ארוכה של צרחות שספגה מוכרת הפרחים הצעירה, עובדת שכירה בעסק, שלא סידרה את הפרחים באופן שהשביע את רצון הבוסית, וחמור מזה, לא פינתה את הנוסעים הממתינים לאוטובוס […]

זכות השביתה וטובת החלשים (פורסם בכל העיר 4.2.05)

מאמצי מעסיקים, ובמיוחד מאמציהם של שרי ממשלה, לשבור שביתות עובדים, גם אם לטובת רווחת הציבור, זוכים לביקורת רבה. כך למשל הותקף שר האוצר בנימין נתניהו על פנייתו לחקיקה במטרה לצמצם את כוחם של עובדי הנמלים, הנאבקים על הבטחת זכויותיהם בתהליך הרפורמות המבניות. כך גם זכה שר התחבורה מאיר שיטרית לביקורת נוקבת עקב החלטתו “לשבור” את שביתת נהגי חברת מטרודן בבאר-שבע, כאשר הכניס חברת אוטובוסים אחרת לעיר, לאחר שיבושים חמורים בתחבורה הציבורית שנמשכו כמעט חודשיים. כאשר העובדים לא מאורגנים, השכר ותנאי העבודה יקבעו ע”י המעסיק באופן חד צדדי. המעסיק פשוט יציע לעובדים שכר ותנאים ע”פ החלופות העומדות לרשותם, כלומר ע”פ “ערכם” […]

עמיר פרץ, ישועת החלשים? (פורסם בכל העיר 3.12.04)

כחלק מהתמודדותו הצפויה על ראשות ‘העבודה’, עמיר פרץ מציג את עצמו כמנהיג סוציאל דמוקרט – אלטרנטיבה ראויה לקו הקפיטליסטי של המתמודדים מולו. הוא מביע זעזוע ממדיניות האוצר האכזרית, משתתף בהפגנות לצד קבוצות אוכלוסיה חלשות, חובק מובטל שזה עתה איבד את מקום עבודתו, קשיש שקוצצה קצבתו, או אם חד-הורית הנלחמת על קיומה. בסדרת מפגשים שקיים לאחרונה עם בני גאון ואישים נוספים מהעולם הכלכלי והאקדמי הסתמן הקו החברתי כלכלי של פרץ. האיש, למרבה הפלא, תומך במדיניות כלכלת שוק, בתנאי שתהיה בה חמלה. הוא לא נגד צמיחה, הוא בעד דרך שמשלבת צמיחה וכלכלה חופשית, מבלי לזנוח את הבסיס הסוציאליסטי. כשתוהים על קנקנו של […]