רבים שואלים אותי אם אני רק מבקר את כחלון ואם אין לי מה להציע, אז התשובה היא שבהחלט יש לי מה להציע, וכתבתי את הדברים פעמים רבות, אבל הנה מסמך מקוצר של  הדרישות שלי מראש הממשלה/שר האוצר בצורה מסודרת. בנוסף לרשימה הקצרה שלי, יש למטה גם קישור למסמך מפורט יותר של טום קרגנבילד, ומיכאל שראל, מפורום קהלת, שעשו סיכום של כללי ‘עשה’ ו-‘אל תעשה’ ומוסיפים הסברים. עשה: הורד חסמים ליבוא לחלוטין. בטל מכסים, מכסות, ושאר חסמים, כמו למשל תקנים שמיועדים למנוע תחרות. צמצם והקל את הרגולציה (הכללים) והבירוקרטיה (התהליך) שלא מאפשרות ליבואנים קטנים להתחרות בגדולים. צמצום הרגולציה והקלת הבירוקרטיה גם […]

חגי עמית, “כחלון מצא את האשמים: העובדות שהדה-מרקרים לא יספרו לכם”, באתר דה מרקר, 17 לדצמבר 2018 אני מקשיב לכחלון ולזליכה וצוחק – הרי כל כך ברור שהם סתם מקשקשים. אבל פתאום אני קולט משהו, והצחוק נמוג: לרבים מאוד זה ממש לא ברור… כחלון: בשלוש שנים וחצי האחרונות, מחירי החשמל והמזון ירד. פתחנו מכסים, סיבסדנו צהרונים, והאוכלוסיות שעבורן צימצמנו פערים קיבלו מאיתנו אפשרות לחיות הרבה יותר טוב. העלינו את שכר המינימום ל-5,300 שקל. השכר הממוצע במשק עלה ב-12%. אלה מהלכים אדירים. השכר הממוצע עלה בזכות הצמיחה הכלכלית, למרות שר האוצר ולא בזכותו. והאמת היא שאין בישראל צמיחה כלכלית מרשימה בתוצר […]

גיא רולניק, “10 הערות רגע לפני שאתם לובשים את האפודים הצהובים”, באתר דהמרקר, 14 לדצמבר 2018 יוקר המחיה הוא אחד התחומים היחידים שטרם מוצבו כסוגיה של ימין, מרכז ושמאל, ואלה הסוגיות שהכי מלחיצות את האנשים שנהנים מהסטטוס־קוו. הפילוג בציבור – מחנה ביבי ומחנה אנטי־ביבי – משרת היטב את מי שנהנה מחיבור לתקציב המדינה, לקופות ציבוריות, לרכוש נטוש או מכוח שוק המאפשר לו לגבות מחירים גבוהים מהציבור. כשיצאה הסדרה מגש הכסף כעסתי על גיא רולניק. השתתפותו נתנה חותמת כשרות לשני השותפים – ירון זליכה ודני גוטווין – שרולניק עצמו מאוד לא מעריך. רולניק טען אז, שהאבק ישקע והמסר האיכותי (שלו) יישאר, […]