שיעור בכלכלה לנפטלי בנט

נפתלי בנט כתב פוסט עם נאומו בכנסת “שיעור בכלכלה לסוציאליסטים”, תגובתי לפוסט בהמשך (אמל”ק – בנט צודק, אבל גם הוא צריך שיעור רענון קטן בכלכלה). הגישה הכלכלית בשמאל הישראלי היא הזויה, בנט הוא הרבה הרבה יותר בכיוון הכלכלי הנכון, למרות שהוא טיפה מפספס… וחבל ש”תרבות” הדיון בכנסת שברה אותי אחרי כמה דקות, באמת רציתי לשמוע את הנאום של בנט אבל זה בלתי נסבל. מהמעט ששמעתי, ברור שבנט צודק בכך שאם כובלים את ידי המעסיקים בסופו של דבר לא מקבלים מעסיקים. וצודק בנט לחלוטין שאין צמיחה כלכלית, אין רווחה, ואין יצירת מקומות עבודה, ללא יזמים שמוכנים לקחת סיכון ולהשקיע. ואכתוב במפורש את מה […]

מכתב פתוח לתומכי כחלון

מי שמחלק מתנות, על חשבון הציבור, בסופו של יום יחטוף ביקורת גם מחובבי המתנות, אפילו אם הם לא מבינים שזה על חשבונם. משה כחלון כותב בעמוד הפייסבוק שלו: הוצאנו 23,700 ילדים ממעגל העוני. לא נפסיק עד שנוציא את כולם. המהפכה ממשיכה. נניח לעובדה שמדובר במגמה ארוכת טווח, שהושגה בזכות מדיניות קיצוץ קצבאות, הפוכה מהגישה של כחלון, ונניח לעובדה שקשה לחשוב על מהלכי מדיניות רציניים של כחלון – בשונה מהמהלכים הקלילים, שאף אחד לא מתנגד להם, של חולקת “מתנות,” או אפילו המהלך הקליל של העלאת שכר המינימום, ונניח גם לבדיחה שכחלון יוציא את כל הילדים בישראל מעוני, ונתרכז בעיקר: מי שמחלק מתנות, […]

מכתב פתוח לראש הממשלה, מר בנימין נתניהו

אדוני ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו אין לי ספק שאתה מבין היטיב את הנזק הרב שגרם שר האוצר משה כחלון לכלכלת ישראל. תכניותיו בתחום הדיור יצרו נזק ארוך טווח להיצע הדיור למגורים ולהשכרה, ומשימת תיקון הנזקים וחיסול תכנית “מחיר למשתכן” תכביד מאוד על שר האוצר הבא. חמור לא פחות, השר כחלון יצר נורמות של חוסר אחריות ותרם לבורות הכלכלית של הציבור, ולציפייה שהממשלה תחלק מתנות, מבלי להבין שהנטל ייפול עלינו ועל ילדינו. יתרה מזו, השר כחלון חיזק את ההסתדרות ואת ארגוני העובדים החזקים שפוגעים פגיעה קשה בציבור, ובתחום הגברת התחרות, הוא הסתפק באיומים מגוחכים כתחליף לפעילות של ממש. אדוני ראש […]

האכזריות בלשלוח אנשים להתפרנס מעבודה…

ימית נפטלי, “ראש הממשלה טוען שאי השוויון מצטמצם. הצחקתם אותי”, באתר דהמרקר, 25 לדצמבר 2018 מדד ג’יני להכנסה פנויה עומד על 0.34 בישראל, וכיוון שלאחרונה ראש הממשלה טורח להשוות את ישראל לצרפת בהקשר של ניצני המחאה החברתית, אז בצרפת מדד ג’יני עומד על 0.29. כלומר, אי השוויון בישראל גדול יותר מבצרפת הכי מעצבנים אותי אנשים שגורמים לי לצאת להגנתו של נתניהו… מסתבר שבניסיון לדחוף לנו כאן מדיניות כלכלית הרסנית: תנו עוד כסף למי שבוחר לא לעבוד – הכל כשר. כולל ביקורת על נתניהו על כך שהוא מציין בגאווה שמדד ג’יני לאי השוויון בהכנסה הפנויה מצטמצם בישראל, ומצבם של השכבות החלשות […]

מאמצי כחלון להורדת מחירי החשמל

ליאור גוטמן, “מאמצי כחלון למתן את התייקרות החשמל הצליחו: התעריף יעלה בינואר ב-2.9%”, באתר כלכליסט, 24 לדצמבר 2018 זאת לאחר שחברת החשמל הודיעה רשמית על השגת הפשרה מול סימנס, אלסטום ו-ABB ועל כך שהיא צפויה לפיצוי של 465 מיליון שקל; הדבר קיזז מהעלייה המתוכננת שעמדה במקור על עד 8% אבל האמת היא שכחלון אולי התאמץ, אבל הוא לא היטיב כלל עם הציבור בישראל. מה שאפשר את העלאת מחיר החשמל ב-2.9% במקום 8% זה שילוב של שני גורמים: במסגרת פשרה מול סימנס, אלסטום ו-ABB חברת חשמל צפויה לקבל פיצוי של 465 מיליון שקל האוצר יוותר על גביית המס הנוסף על הפחם הפיצוי […]

האם עליית ריבית מעודדת חסכון?

בפוסט קודם בפייסבוק שאלתי האם הצעירים היום לא חוסכים? והאם הסיבה היא הייאוש מיוקר הדיור? תשובות של מגיבים רבים היו: “חוסכים פחות בגלל שהריבית על החסכונות נמוכה”.  ע”פ נתונים מדובר בטעות. למען הדיוק יתכן, שלריבית יש השפעה חיובית על החיסכון, אבל יתכן גם הפוך. התאוריה הכלכלית המקובלת (או סתם הגיון פשוט) לא מלמדים על השפעה הכרחית לכיוון כזה או אחר. וכפי הנראה הנתונים לא עוזרים להגיע למסקנה ברורה (אבל אני לא מומחה בתחום ויכול להיות שלא מצאתי את המחקר שמזהה השפעה מסוימת של הריבית.)   נתוני OECD מלמדים שבממוצע במדינות ה-OECD, וגם בישראל, חלה ירידה בשיעורי חסכון בין 1970 ל-1980 ומאז אין […]

מסר לפרופסור טרכטנברג לפני חזרתו לפוליטיקה

אורי פסובסקי, “נתניהו השריש תחושה שהכל גזרת גורל, מהקונפליקט עד יוקר המחייה. זה לא נכון”, באתר כלכליסט, 21 לדצמבר 2018 חוסר ההבנה הכלכלית של הציבור הישראלי קשור להטעיות שיטתיות מצד התקשורת והפוליטיקאים, אבל גם לאנשי האקדמיה יש תרומה משמעותית לחוסר ההבנה של הציבור ולהשלכות של חוסר ההבנה: דרישות מזיקות מהממשלה. הגרועים ביותר הם פרופסורים לכלכלה: לא בגלל שהם אומרים דברים מופרכים יותר מהפרופסורים שאינם כלכלנים (הם אומרים בדרך כלל דברים הרבה פחות מופרכים), אלא בגלל שהם באופן טבעי מתקבלים כמומחים לכלכלה. קבלו דוגמה – פרופסור מנואל טרכטנברג, מלהג, בראיון לאורי פסובסקי, כלכליסט: יש נתק נורא בין המקרו למיקרו. ואם המקרו […]