נפתלי בנט כתב פוסט עם נאומו בכנסת “שיעור בכלכלה לסוציאליסטים”, תגובתי לפוסט בהמשך (אמל”ק – בנט צודק, אבל גם הוא צריך שיעור רענון קטן בכלכלה).
הגישה הכלכלית בשמאל הישראלי היא הזויה, בנט הוא הרבה הרבה יותר בכיוון הכלכלי הנכון, למרות שהוא טיפה מפספס… וחבל ש”תרבות” הדיון בכנסת שברה אותי אחרי כמה דקות, באמת רציתי לשמוע את הנאום של בנט אבל זה בלתי נסבל.
מהמעט ששמעתי, ברור שבנט צודק בכך שאם כובלים את ידי המעסיקים בסופו של דבר לא מקבלים מעסיקים. וצודק בנט לחלוטין שאין צמיחה כלכלית, אין רווחה, ואין יצירת מקומות עבודה, ללא יזמים שמוכנים לקחת סיכון ולהשקיע.
ואכתוב במפורש את מה שבנט לא אמר (לפחות לא בחלק שהקשבתי):
החדירה של ארגוני העובדים למגזר הפרטי היא האיום הגדול ביותר היום על ההתפתחות הכלכלית. אף אחד לא רוצה להשקיע ולקחת סיכון כשהוא או היא יודעים מראש שהכישלון יישאר שלהם, אבל אם העסק יצליח, העובדים יתארגנו ויעשקו אותם וייקחו מהם את היכולת לנהל את העסק/חברה שלהם.
כן, היכולת לפטר עובדים קריטית לניהול חברה תחרותית.
היכולת לתגמל עובדים קריטית לניהול עסק תחרותי.
ארגוני העובדים פוגעים מאוד ביכולת הזו.
ובכל זאת, בנט קצת מצטרף לגישה המושרשת כל כך עמוק בישראל שהמדינה צריכה קצת לנהל את הכלכלה, וממש חבל. אני מדבר על הטענה שטוב להעניק הטבות מס במטרה למשוך חברות זרות למשק הישראלי:
זה לא רע למשוך חברות זרות, זה מעולה, אבל ההפליה במס מזיקה הרבה יותר מהתועלת שלה. בכל מקרה הרעיון שישב פקיד או פוליטיקאי וינהל מו”מ עם חברה זרה על ההטבות שהיא תקבל, הוא די עמוק בחשיבה הריכוזית והאנטי שוק תחרותי.
הטיעון של בנט שמוטב לגבות פחות מס מאשר לא לגבות מס בכלל הוא פשוט שגוי. הטיעון שלו מבוסס, כך במפורש הוא אומר, על כך שאם החברה – זו שרוצים להיטיב עמה כדי שתועיל לבוא לארצנו – לא תגיע אז אותם עובדים שהיא מעסיקה לא יועסקו ולא ישלמו מיסים. אבל זו, במחילה, שטות. כתבתי על זה בהרחבה בנייר מדיניות המבקר את חוק עידוד השקעות הון (שמפלה במס לטובת יצואניות), ואני פותח שם בציטוט של בנט, שחוזר בכנסת על אותה הטעות, ומסביר מדוע הוא שגוי. צריך ליצור בישראל תנאים לתחרות – לצמצם את כוח ארגוני העובדים, לצמצם רגולציה מזיקה, ביורוקרטיה מיותרת, להפריט את נמלי הים והאוויר, לשחרר את התחבורה לתחרות, להסיר חסמי יבוא, ועוד רפורמות שמיטיבות עם הכלכלה והחברה. ממש לא לעבור למיקרו ניהול.
מצורף נייר המדיניות שכתבתי עם אסף צימרינג שמסביר את הטעות של בנט.