סמי פרץ, “היד רועדת כשחותמים על צ’ק של 8 מיליארד שקל למונופול החזק בישראל”, באתר דהמרקר, 28 לאפריל 2018 פרץ מדווח על המו”מ לגבי הרפורמה המתוכננת בחברת חשמל. העיקרון כמו תמיד: משלמים המון כסף לבעלים האמתיים של החברה – העובדים, ומקווים לקבל בתמורה קצת פגיעה בכוח של העובדים וקצת שיפור ביעילות. בדרך כלל הרפורמה המוסכמת מצליחה חלקית: העובדים מקבלים את ההטבות במלואן, הציבור מקבל תמורה חלקית לכל היותר. אין סיבה טובה לחשוב שזה יהיה שונה הפעם: המדיניות של שר האוצר כחלון היא לא לריב עם אף אחד, בוודאי לא עם ניסנקורן והוועדים החזקים. כשמוצהר מראש על רפורמות בהסכמה בלבד אז […]

לפחות בנושאים הכלכליים, בנימין נתניהו כבר מזמן לא ראש ממשלה. הוא העביר את משרד האוצר ואת משרד הכלכלה למפלגת “כולנו” ומאפשר לשרים פופוליסטים לעשות ככל העולה על רוחם, ובהדרגה אנחנו עדים לשחיקה של הישגיו של שר אוצר מצטיין – אותו בנימין נתניהו.   כראש ממשלה הוא אפילו הצהיר (לפני כשנה) שהוא המליץ לציבור לרכוש דירות כבר בעבר, כשמחירן היה נמוך, אבל לא כולם הקשיבו. הצהרה שמתאימה ליועץ השקעות, לא לראש ממשלה שנושא באחריות (שלא לדבר על כך שמדובר בהצעה מטומטמת מצד ראש ממשלה, שכן אם רבים היו שומעים להצעתו אז מחירי הדיור היו מיד מזנקים).   עכשיו מתקבל הרושם שנתניהו […]

סטודנט סביר לכלכלה, בסוף שנת הלימודים השנייה לתואר בוגר, יכול להראות שמע”מ דיפרנציאלי פוגע ברווחה של הצרכן הממוצע. ההנחות הנדרשות לתוצאה זו הן סבירות: אנשים יודעים להרכיב את סל הצריכה שלהם (כמה עגבניות, וכמה חלב, וכדומה) יותר טוב ממה שאחר, נבון ומוכשר ככל שיהיה, יחליט עבורם. מע”מ דיפרנציאלי זו שיטה גרועה לסייע לחלשים. ממשלת ישראל עברה כבר לפני למעלה משלושה עשורים, בתהליך הדרגתי, לסיוע ישיר לנזקקים במקום לסיוע בזבזני דרך סבסוד מוצרים או מיסוי דיפרנציאלי. העובדה שבמדינות רבות יש מע”מ דיפרנציאלי אינה סיבה להעתיק מהן אלא ללמוד מהן. והניסיון מראה שמע”מ דיפרנציאלי אינו מוצלח. (פירוט בטור המצוין של מירב ארלוזורוב […]

העודף בקופת המדינה, גם אם זמני, הנובע מגביית מיסים בהיקף גבוה מהצפוי, פותח חלון הזדמנויות לצמצם את אחת העוולות הגדולות בחברה הישראלית – הנטל הלא שוויוני של השירות הצבאי הסדיר. צה”ל אינו מפרסם נתונים מדויקים לגבי מספר החיילים והחיילות, ברם ע”פ כל אומדן סביר, לאחר הפטור לחרדים, לערבים ולנשים דתיות, בעיות רפואיות ואחרות, ונשירה מהשירות בעקבות חוסר התאמה, מדובר על הרבה פחות ממחצית קבוצת גיל הגיוס. לכן ראוי ורצוי לשלם לאותה קבוצה הנושאת בנטל האדיר של עומס פיסי ונפשי, לעיתים תוך סיכון חיים, לפחות שכר המתקרב לשכר מינימום. קשה לחשוב על שימוש ראוי יותר בכספי משלם המיסים, ורצוי לחסל את […]

לטענת מחקר חדש של כלכלני המוסד לביטוח הלאומי, שממצאיו הוצגו השבוע בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה, המדיניות הכלכלית של הממשלה פעלה להגדלת אי השוויון בין העשירונים הנמוכים באוכלוסייה לבין העשירונים הגבוהים משנת 2003 ועד היום. לטענת צוות החוקרים, בראשות סמנכ”ל מחקר ותכנון, לאה אחדות, כפי שצוטט ב”הארץ”, “התקציבים, שבשנים האחרונות פעלו להגדלת אי השוויון בישראל, פעלו גם להאטת הצמיחה במשק, בגלל ההשפעות השליליות של אי שוויון גבוה על קצב הצמיחה”. קשה להשתומם ממצאי המחקר לגבי השלכות מדיניות האוצר תחת הנהגתו של שר האוצר, בנימין נתניהו, על הגידול באי השוויון. תחת הסיסמה “מקצבאות לעבודה” חל צמצום חד בהיקף החלוקה מחדש […]