פתיחת ענף התחבורה הציבורית בישראל לתחרות מלאה?

אבי וקסמן, “השרים מפחדים מאגד – ואנחנו נשלם חצי מיליארד שקל בשנה”, באתר דהמרקר, 04 לספטמבר 2018

זו הכותרת למאמר של אבי וקסמן, דה מרקר. כותרת המשנה:

ישראל כ”ץ ומשה כחלון יבקשו מהממשלה לדחות בעשור את הפתיחה של ענף התחבורה הציבורית לתחרות מלאה ■ התוכנית שיציגו השרים מבטיחה לקואופרטיב אגד כי מחצית מפעילותו תזכה לחסינות ממכרזים עד 2030 – ובאוצר מעריכים: הפטור מתחרות יסובסד במיליארדים.

הכתבה הארוכה (יותר מידי) מסבירה חלק מהסיבות לפחד מאגד, כאשר המשמעותי הוא היכולת לשבש את התחבורה הציבורית בישראל. צריך להוסיף שההסתדרות התייצבה לצידה של אגד למרות שהיא מגנה על בעלי הון – בעלי המניות בקואופרטיב (שלא היה שורד ללא סובסידיה ממשלתית אדירה).

רק כדאי להבהיר, שהביטוי “פתיחה לתחרות מלאה” מטעה מאוד: בכלל לא מדובר על פתיחת הענף לתחרות. התחבורה הציבורית בישראל נשלטת באופן מלא על ידי הממשלה, שבסה”כ עושה מיקור חוץ של הקווים לחברות פרטיות. “התחרות” היא האפשרות של חברות תחבורה לגשת למכרזים. אין תחרות בין ספקים שונים על אותו הקו (כפי שקיים במדינות מערביות רבות). הממשלה קובעת הכל במכרז (את הקו, התחנות והתדירות, וכמובן את המחיר), ולמעשה משלמת לזכיין עבור תפעול הקו. התחבורה הציבורית בישראל היא ממשלתית לחלוטין עם מיקור חוץ, לא פרטית ולא תחרותית.

כמובן שעדיף מיקור חוץ על פני תפעול ישיר על ידי הממשלה כמו במקרה של רכבת ישראל.