כלכלנים רבים בארץ קוראים לממשלה להעלות את נטל המס במטרה להגדיל את ההוצאה ולצמצם את הפערים. אני לא מדבר כאן על הגדלה במיסוי או קיצוץ בהוצאה בהקשר של הגירעון החמור הנוכחי. הטיעון של אותם כלכלנים, למשל קרנית פלוג כשהייתה נגידת בנק ישראל, שיש להעלות את ההוצאה הציבורית בישראל. שהמגזר הציבורי סבל מ”דיאטה” מופרזת, והממשלה שולטת בחלק קטן מידי של התוצר.  אין לי ויכוח עם טענות נורמטיביות. אני סבור שמוטב דווקא ממשלה קטנה יותר שמשאירה למשקי הבית ולמגזר הפרטי משאבים רבים יותר, אבל מי שנורא חשוב לו השוויון, אז בסדר, זכותו כמובן להעדיף ממשלה גדולה, שאולי פוגעת ברווחת הציבור, אבל השוויון… […]

מירב ארלוזורוב, “כלכלת ישראל בשיא, אבל איך ממשיכים מפה”, 18 לאפריל ערב יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, אתר דהמרקר   כמה הערות: חבל שמירב בחרה שוב את המרואיינים הקבועים פחות או יותר. יש בישראל כלכלנים צעירים (ואפילו מעט כלכלניות) שחלקם מכירים את חזית המחקר יותר טוב מאיתנו הוותיקים ויש סיכוי שיחדשו לגבי לקחים חדשים ורלוונטיים מהמחקר למדיניות בישראל. מירב טוענת, ובצדק: ישראל של 2018 מתברכת בעלייה בהשתתפות בעבודה בכל המגזרים, כולל החרדי והערבי, בירידה באי־שוויון — בנק ישראל מייחד גרף מיוחד שבו הוא נותן קרדיט למדיניות של בנימין נתניהו כשר האוצר ב–2003, מדיניות הקיצוץ בקצבאות, כאחד הגורמים לירידה באי־שוויון — […]