ברקע האיום התקופתי, הפעם ע”י ועד הטכנאים, מהנדסים והנדסאים, להשבית את נמל התעופה בן גוריון, פורסמה בתקשורת תזכורת נוספת לתופעת העסקת קרובי משפחה ברשות שדות התעופה. ע”פ דיווח “ידיעות אחרונות” ליו”ר הועד, פנחס עידן, שויתר על משרת ראש עיריית לוד בשביל לזכות בתפקידו הנחשק, לא פחות מ-20 קרובי משפחה המועסקים בנתב”ג, רובם נהנים מקביעות, שכר גבוה והטבות שונות. גם בחברת החשמל ובנמלי הים קשרים משפחתיים מהווים גורם מרכזי בקבלה לעבודה הנחשקת. רק לפני מספר חודשים פנתה ההסתדרות לבית הדין לעבודה בעקבות ניסיון הנהלת רשות הנמלים לשנות את הנורמה על פיה רוב העובדים החדשים הינם קרובי משפחה וחברים של העובדים הותיקים.
ההיקף הגדול של העסקת קרובים בנמלי הים האוויר ובחברת חשמל, מעיד על האטרקטיביות הגדולה של העבודה במונופולים הציבוריים. האטרקטיביות אינה נובעת מעניין רוחני, רצון להגשמת החזון הציוני, או שאיפה לחשל את הגוף והנפש בעבודה קשה, אלא מהתנאים המופלגים שוועדי העובדים לדורותיהם, בגיבוי מלא של ההסתדרות, ובזכות יכולת בלתי מרוסנת לגרום לנזק כלכלי, הצליחו להשיג.
אף אם מקוממת, להעסקה על בסיס קשרים ולא על בסיס כישורים, יש תרומה חיובית לכלכלת המדינה. הכעס על העדיפות הניתנת לקרובי משפחה, אינו כעס על הבעיה האמיתית אלא על אחד הסימפטומים שלה. הבעיה האמיתית היא אי-הצדק הנובע מכך שעובדים במונופולים הציבוריים משתכרים הרבה יותר ממה שעובדים דומים להם בהשכלה ובכישורים משתכרים בסקטור הפרטי. את ההפרש משלם הציבור בישראל. העסקת הקרובים תמיד מעוררת תגובות נזעמות, יתכן בגלל שהתופעה אכן חושפת בצורה בוטה את השכר המופרז, אבל ייתכן גם מתוך תחושה שאם נגזר שעובדי המונופולים חיים בעולם שכולו טוב, לפחות רצוי לקיים תחרות הוגנת על המשרות המבוקשות. האם לא ראוי לאפשר לכל המעוניין להציג את כישוריו, והמוכשרים ביותר יזכו בתפקידים הנחשקים?
אז זו בדיוק הסיבה שטוב שהשיטה אינה הוגנת, והקרובים מתקבלים לעבודה ללא הוכחת יכולות, השכלה, או מוטיבציה יוצאים מגדר הרגיל. לרוב המשרות בנמלי הים והאוויר אין צורך בכישורים מיוחדים, ואם כתוצאה משילובם של תנאים מופלגים, ותחרות הוגנת על משרות, איכות העובדים תעלה על הנדרש הרי שייווצר בזבוז משאבים. עדיף שעובדים משכילים ובעלי כישורים מרשימים ימצאו תעסוקה במקום שבו הכישורים יוכלו להיות מנוצלים בצורה טובה יותר. לכן כל עוד לא פוטרים את הבעיה האמיתית – התנאים המופרזים, מוטב גם שהמשרות לא יחולקו ע”פ כישורים, ולא ייווצר בזבוז של כוח עבודה מעולה במקום שאינו ממש נחוץ. חוץ מזה, טוב לקבל מפעם לפעם עוד תזכורת ועוד נימוק לצורך הדחוף בפירוק המונופולים וצמצום כוחם המשחית של העובדים בהם.
העובדה שנציגי הלובי החברתי אינם מתייצבים לצידו של שר האוצר, בנימין נתניהו, במלחמתו לצמצום כוחם של הועדים החזקים, מעידה על צביעות או על חוסר הבנה בסיסי של חוקי הכלכלה. שיא הצביעות מגיע מיו”ר ההסתדרות והמועמד לראשות מפלגת העבודה, עמיר פרץ, שמשווק לציבור את המסר השקרי מבית המדרש המרכסיסטי, על פיו זכויות העובדים ודאגה לחלשים חד הם. בוודאי כאשר מדובר בזכויות המופרזות של עובדי המונופולים הציבוריים, שסוחטים הטבות ופוגעים בפעילות הכלכלית של המשק ע”ח הציבור כולו, ובעיקר החלשים, מדובר במסר חסר כל אחיזה במציאות. הטפה למדיניות של חמלה והתייצבות לצד עובדי חברת החשמל, נמלי הים והאוויר, בתי הזיקוק, הבנקים, מעידה על זלזול באינטליגנציה של הציבור.