אחת הבעיות עם מינוי אנשים לא מתאימים לתפקיד נגיד בנק ישראל (וכמובן לא רק נגיד בנק ישראל) היא שאין מי שמוכן להגיד בגלוי את מה שרבים יודעים. מי למשל מבכירי הכלכלנים בישראל יצא בביקורת על הכוונה (או לפחות הדיווח על כוונה) למנות את פרופסור אפרים צדקה לנגיד בנק ישראל? מי ירצה לקנות לעצמו אויבים? אז בלית ברירה אני נאלץ…
זוכרים שלא מזמן ההסתדרות הקימה מכון מחקר כלכלי בראשות הפרופסור ירון זליכה? בפוסט תגובה התייחסתי לאחד מחברי “המועצה המייעצת” הפרופסור צדקה:
צדקה, שכתב בתמורה לשכר טרחה מקבוצת אי.די.בי (אז בבעלות נוחי דנקנר) דו”ח שאין בעיה של ריכוזיות בישראל. צדקה, בדומה לעשירים רבים שגזרו קופון יפה מעסקאות שזכו לביקורת, אוהב לדבר כסוציאליסט. כדאי לזכור שאין באמת סתירה. כלכלה שנשלטת על ידי המדינה (או ההסתדרות) מאפשרת לגזור קופונים. צדקה היה יו”ר שיכון ובינוי שגירד עמלה מאוד יפה בזמן מכירת החברה על ידי ההסתדרות.
הנה הפוסט והקישורים לתמיכה בטענות שלי:
עומר מואב, “ההסתדרות תקים מכון מחקר כלכלי בראשות ירון זליכה”, בלוג – בעיקר כלכלה, 8 ביולי 2018
צדקה, מי שיעשה חיפוש בגוגל יגלה, ידו בכל: מסייע לטייקונים ולהסתדרות (ברור שאין סתירה). לאיש אינטרסים כלכליים בכל כך הרבה חלקים של הכלכלה הישראלית שמינוי לנגיד בנק ישראל נראה צורם. הרי כל החלטה על ריבית או על רכישת דולרים משפיעה על קבוצות כלכליות שונות שצדקה קשור לרבות מהן.
מבט בקורות החיים המקצועיים שלו מגלה שהוא חוקר מכובד ומוכר אבל הוא לא בצמרת החוקרים הישראלים, ובעיקר, מקרו כלכלה וכלכלה מוניטרית בפרט, אינם בתחום המחקר וההתמחות שלו.
וצריך גם גילוי נאות מצידי: ברור שכל הדיבור הסוציאליסטי של צדקה מרתיע אותי. אני לא רוצה אותו בתור יועץ כלכלי לממשלה. (למרות שהממשלה כבר מזמן מתעלמת לחלוטין מהייעוץ של בנק ישראל והנגידה)