טוב, אני מניח שאני לא היחיד שמבין שאין עם מי לדבר. אנחנו ניצבים מול אנשים – תומכי הרפורמה המשפטית – שמגלים יצירתיות מדהימה בהעלאת טענות מופרכות לחלוטין, שקרים של ממש, והטעיות נבזיות.
רק היום, לדוגמה, רוטמן מצטט מתוך המאמר של דרשוביץ שישראל תישאר דמוקרטיה, ומתעלם מכל הטענות של דרשוביץ על הנזק החמור שצפוי מהרפורמה ובפרט שישראל אכן תישאר דמוקרטיה על פי דרשוביץ, אבל
הרפורמות יקרבו את ישראל למצב של דמוקרטיה טהורה שנשלטת בידי הרוב, אבל יסכנו את זכויות המיעוטים, את החירויות האזרחיות, את השוויון, את הזכות להליך הוגן ואת שלטון החוק
ומציין במפורש שללא הרפורמה ישראל תהיה דמוקרטיה טובה יותר. (תזכורת: דרשוביץ פרופסור למשפטים, עד היום חביב הביבסטים, שטוען שהתיקים של ביבי לא רציניים)
ועוד דוגמה – הטענה נגד הכלכלנים היא שאם אנחנו לא משפטנים אז אנחנו סתם מקשקשים. העובדה, שאנחנו נשענים על הקונצנזוס רחב בין משפטנים, כולל דרשוביץ השמרן, שהרפורמה מכפיפה את בית המשפט לממשלה, לא מבלבלת אותם לרגע. וכמובן שקונצנזוס מוחלט בין הכלכלנים זו סתם פניה לסמכות, ולפעמים גם הרוב הגדול טועה.
אומרים להם: יש מחקר, מתעלמים. ואז הם אומרים, אבל הנה אומן אמר שהרפורמה לא תפגע בכלכלה, והוא יודע, הוא חתן פרס נובל בכלכלה, אז ניצחון! מאות כלכלנים מומחים ומעל עשרה חתני פרס נובל שחוקרים את הנושא, זה סתם פנייה לסמכות. ואפשר להמשיך עוד ועוד.
אבל בואו נזרום לרגע עם הטמטום וחוסר היושרה האינטלקטואלית, ונגיד שהם צודקים: זה לא הרפורמה שפוגעת בכלכלה זה המשקיעים הטמבלים שמקשיבים לכלכלנים ורק בגלל הכלכלנים לא מבינים שהרפורמה עצמה ממש סבבה. כי רפורמה שמסכנת
את הזכות להליך הוגן ואת שלטון החוק (דרשוביץ),
לא רלוונטית לזכויות קניין ולהחלטות השקעה. יאללה, נזרום עם הטמטום. אז מה הם אומרים לנו?
שכן תהיה פגיעה בכלכלה, ואולי אפילו פגיעה חמורה בכלכלה, בגלל הרפורמה. לא באשמת הרפורמה, באשמת הכלכלנים הבוגדים שמפיצים את האזהרות חסרות הבסיס שלהם.
כלומר, תומכי הרפורמה מוכנים לקחת סיכון אדיר, בשביל משהו, רגע, בשביל מה באמת? מה התכלית של הרפורמה? האם יש כאן משהו ששווה את הסיכון האדיר לכלכלה? סיכון שכולל ירידה בהשקעות הריאליות – פחות צמיחה, פחות ביקוש לעובדים, פחות רווחה – וכולל גידול בשחיתות השלטונית – יותר מינויים של מקורבים לשירות הציבורי ולחברות הממשלתיות על חשבון איכות השירות והרווחיות של החברות, ויותר שחיתות גם בהטבות למקורבים ובעלי אינטרס צר על חשבון הציבור בתמורה ל”תרומות”, ויותר התערבות של הממשלה בעסקים פרטיים, כפי שכבר ראינו את חיים כץ דואג לפיטורים של ניסנקורן.
ומה התכלית המוצהרת? קשקושים חסרי שחר על עודף מישפטיזציה שחוסם רפורמות חשובות, ועוד מגוון זוטות, שמתגמדות לעומת הסיכון לנזק אדיר. ואני רק מתמקד בכלכלה, כי איפה זכויות האדם? השוויון בפני החוק?
האמת הרי שקופה. נתניהו דואג לאינטרס האישי שלו, שילוב של ריצוי הימין הקיצוני והחרדים והרצון לא להיכנס לכלא. החרדים רוצים אי שוויון בפני החוק, ולכן ממשלה ששולטת בבית המשפט, שלא לדבר על ערמה של שחיתות במינויים ועוד. והימין המתנחלי רוצה לספח את יו”ש ולא לתת לערבים אזרחות – מדינת אפרטהייד קוראים לזה – בלי שבג”צ יפריע.
ותומכי הרפורמות? אם הם מתנחלים משיחיים שמאמינים שאפרטהייד זה סבבה, אז אין לי שיח איתם, ואם הם חרדים שסבורים שחיים על חשבון הציבור – גזל בעברית – זה סבבה, ולא מבינים שזה לא יכול להמשך הרבה זמן, או סבורים שאלוהים יתערב לטובתם והגזל יימשך לנצח, אז גם איתם אין לי שיח.
והאחרים? אנשים שבאמת רוצים את טובת מדינת ישראל? מה מניע אותם? מדוע הם ממשיכים לתמוך בנתניהו וברפורמות? הם לא מבינים את הסיכון האדיר? את הפילוג המחריד?
לצאת “גברים” שלא נכנעים לשמאלנים? השנאה טמטמה אותם? מה הולך שם?
כי בסופו של יום, לא יעזור כלום, הטענות שלהם מפורכות ומסוכנות להחריד, והם יסבלו יחד אתנו.