האם קרנות הבנקים תחרותיות (פורסם בגלובס 1.8.05)

בדיקה פשוטה של התשואות מול הסיכון אליו נחשף המשקיע בקרנות פיצויים, קרנות השתלמות, קופות גמל וקרנות נאמנות, יכולה לרמוז על היעדר תחרותיות בענף. בשוק תחרותי, קרן שתהיה מאופיינת באופן שיטתי בתשואות נמוכות בהשוואה לקרן אחרת, ובו בזמן תחשוף את המשקיע לסיכון גבוה יותר בהשוואה לאותה הקרן לא תשרוד. אנשים רציונאליים, שאינם חובבי סיכון, לא ישקיעו בקרן שחושפת אותם לתנודתיות גבוהה בתשואות אם אין בצידה פיצוי בתשואה הצפויה. או מזווית אחרת, בשוק תחרותי אין “ארוחות חינם” –  מעבר מקרן אחת לאחרת לא יכול להגדיל את התשואה הצפויה ובו בזמן להקטין את הסיכון. שיטת הבדיקה, אותה מלמד פרופ’ שלמה יצחקי במחלקה לכלכלה […]

שוב נותנים כסף לאינטל? (נכתב עם יניב ריינגטרץ ופורסם בידיעות 12.7.05)

בכוונת ממשלת ישראל להעניק מתנה נדיבה, כ-400 מיליון דולר, לחברת אינטל, אשר מקיימת “מכרז” בין מדינות העולם בתקווה למצוא את המדינה הנדיבה ביותר. לאינטל הכנסות שנתיות של 34 מיליארד דולר ורווח נקי של 7.5 מיליארד דולר.  ישראל לעומתה שרויה בקשיים כלכליים, צמיחה מאכזבת, חוב לאומי גבוה בשיעור העולה על 100% מהתוצר, אבטלה גבוהה, ושיעורי עוני מהגבוהים בקרב המדינות המפותחות. האם לא ניתן למצוא שימוש טוב יותר לכסף? מדינת ישראל למודת ניסיון עם חברת אינטל. באמצע שנות ה-90 הקימה אינטל את מפעל “אינטל קריית גת”, בעזרת מענק נדיב של כ-600 מיליון דולר. המפעל מעסיק כ-2,200 עובדים קבועים ועוד כ-1,500 זמניים, כלומר, […]

איפה אתה, אחי? (פורסם בכל העיר 8.7.05)

ברקע האיום התקופתי, הפעם ע”י ועד הטכנאים, מהנדסים והנדסאים, להשבית את נמל התעופה בן גוריון, פורסמה בתקשורת תזכורת נוספת לתופעת העסקת קרובי משפחה ברשות שדות התעופה. ע”פ דיווח “ידיעות אחרונות” ליו”ר הועד, פנחס עידן, שויתר על משרת ראש עיריית לוד בשביל לזכות בתפקידו הנחשק, לא פחות מ-20 קרובי משפחה המועסקים בנתב”ג, רובם נהנים מקביעות, שכר גבוה והטבות שונות. גם בחברת החשמל ובנמלי הים קשרים משפחתיים מהווים גורם מרכזי בקבלה לעבודה הנחשקת. רק לפני מספר חודשים פנתה ההסתדרות לבית הדין לעבודה בעקבות ניסיון הנהלת רשות הנמלים לשנות את הנורמה על פיה רוב העובדים החדשים הינם קרובי משפחה וחברים של העובדים הותיקים. […]

שכר לחיילים בסדיר: צדק חברתי והשקעה כלכלית כדאית ( פורסם בהארץ 30.6.05)

העודף בקופת המדינה, גם אם זמני, הנובע מגביית מיסים בהיקף גבוה מהצפוי, פותח חלון הזדמנויות לצמצם את אחת העוולות הגדולות בחברה הישראלית – הנטל הלא שוויוני של השירות הצבאי הסדיר. צה”ל אינו מפרסם נתונים מדויקים לגבי מספר החיילים והחיילות, ברם ע”פ כל אומדן סביר, לאחר הפטור לחרדים, לערבים ולנשים דתיות, בעיות רפואיות ואחרות, ונשירה מהשירות בעקבות חוסר התאמה, מדובר על הרבה פחות ממחצית קבוצת גיל הגיוס. לכן ראוי ורצוי לשלם לאותה קבוצה הנושאת בנטל האדיר של עומס פיסי ונפשי, לעיתים תוך סיכון חיים, לפחות שכר המתקרב לשכר מינימום. קשה לחשוב על שימוש ראוי יותר בכספי משלם המיסים, ורצוי לחסל את […]

האם מדיניות האוצר פוגעת בצמיחה הכלכלית? (פורסם בהארץ 30.5.05)

לטענת מחקר חדש של כלכלני המוסד לביטוח הלאומי, שממצאיו הוצגו השבוע בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה, המדיניות הכלכלית של הממשלה פעלה להגדלת אי השוויון בין העשירונים הנמוכים באוכלוסייה לבין העשירונים הגבוהים משנת 2003 ועד היום. לטענת צוות החוקרים, בראשות סמנכ”ל מחקר ותכנון, לאה אחדות, כפי שצוטט ב”הארץ”, “התקציבים, שבשנים האחרונות פעלו להגדלת אי השוויון בישראל, פעלו גם להאטת הצמיחה במשק, בגלל ההשפעות השליליות של אי שוויון גבוה על קצב הצמיחה”. קשה להשתומם ממצאי המחקר לגבי השלכות מדיניות האוצר תחת הנהגתו של שר האוצר, בנימין נתניהו, על הגידול באי השוויון. תחת הסיסמה “מקצבאות לעבודה” חל צמצום חד בהיקף החלוקה מחדש […]

נתניהו טוב לעובדים (פורסם בכל העיר 22.4.05)

שר האוצר, בנימין נתניהו, ממהר לשבח את הישגיו בניהול הכלכלה ומציג תמונה אופטימית, על פיה, תוך מספר שנים האבטלה והעוני יצומצמו במידה רבה, רמת החיים של העובדים ממעמד הביניים תעלה, ובתוך עשור ישראל תהיה אחת מעשר הכלכלות העשירות בעולם. חבל שנתניהו ממהר להבטיח הבטחות שווא. הרי לשיטתו הכלכלה בישראל עדיין ריכוזית מידי, הסקטור הציבורי גדול מידי, המיסוי גבוה מידי, ועדי העובדים חזקים מידי, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך מידי ומספר העובדים הזרים גבוה מידי. קריאות הניצחון מכיוונו שומטות את הקרקע להמשך מדיניותו. כשהכול כל כך נפלא באופק מדוע להמשיך בצעדי הבראה כואבים? כדי להשיג רמת תוצר לנפש שתכניס את ישראל […]

כיצד לצמצם את תופעת ההעסקה הפוגענית (פורסם בגלובס 11.4.05)

המצב בשוק העבודה, בעיקר לעובדים חסרי מקצוע והשכלה, לא מזהיר. הצמיחה הכלכלית המאכזבת, ועימה ההיקף המאכזב ביצירת מקומות עבודה חדשים מחד, וריבוי העובדים הזרים מאידך, מותירים את הצעיר חסר ההשכלה והניסיון עם עבודה קשה בשכר מינימום, שלעיתים אף מלווה ביחס מחפיר ופוגע. דוגמה להעסקה פוגענית סיפק לי המקרה ביום שישי האחרון. אל תחנת אוטובוס, שעליה השתלט דוכן למכירת פרחים, הגיעה ברכב מסחרי, תוך צפירה ארוכה ומעיקה, בעלת העסק. הצפירה רק הייתה הקדמה לסדרה ארוכה של צרחות שספגה מוכרת הפרחים הצעירה, עובדת שכירה בעסק, שלא סידרה את הפרחים באופן שהשביע את רצון הבוסית, וחמור מזה, לא פינתה את הנוסעים הממתינים לאוטובוס […]