מדריך לבוחר (חלק שני)

  בהמשך לחלק הראשון… מה המצב הכלכלי שלנו? בוודאי שהרבה יותר טוב מזה שהיה כאן לפני עשור, אבל זו לא ההשוואה הרלוונטית. הכלכלה העולמית צומחת, בזכות צבירת גורמי ייצור וידע, לכן ההשוואה הרלוונטית היא ישראל ביחס למדינות המפותחות. ובהשוואה הזו אנחנו נראים רע בשנים האחרונות. אחרי שעברנו את משבר 2008 בצורה מצוינת (בגלל סיבות רבות, כולל נתניהו כשר אוצר חמש שנים קודם), בשנים האחרונות התוצר לנפש בישראל מתרחק מהמדינות המפותחות במקום לצמצם את הפער. יש לכך סיבות רבות, בעיקר מיצוי (אולי אפילו היפוך מסוים) במגמה של הגדלת ההשתתפות בכוח העבודה, שקיצוץ הקצבאות של נתניהו כשר אוצר תרם לה מאוד, ופריון […]

צריכה אינה מנוע צמיחה

משתף את הטור שלי האחרון שלי בגלובס: עומר מואב,“צריכה, צמיחה, והוראת הכלכלה”, באתר גלובס, 03 לספטמבר 2019 האמונה הרווחת שצריכה פרטית היא גורם מרכזי לצמיחה כלכלית אינה מבוססת על ההיגיון והעובדות בטור אני מסביר שהטענות של “מומחים” רבים שצריכה היא “מנוע צמיחה” הן טענות שגויות. כמו כן, אני מבקר בחריפות את הוראת הכלכלה בארץ: נכון להיום, עדיין מלמדים במוסדות רבים בישראל קורסי מבוא למאקרו-כלכלה שנזקם רב. בוגרי הקורס מגיעים לעיתים לעמדות של מקבלי החלטות ופרשנים כלכליים, שיכולים לתרום למדיניות כלכלית מזיקה.

כשהנגיד לא “קילר”

אסא ששון, “כשהנגיד לא “קילר” – כרישי המט”ח מריחים כסף על הרצפה”, באתר דהמרקר, 31 ליולי 2019 הנגיד אמיר ירון חייב לשדר כלפי חוץ ש”הוא לא רואה בעיניים” – ומוכן לעשות הכל על מנת להיאבק בהתחזקות השקל. אחרת, זה פשוט לא עובד. כי כמו בכל להקת כרישים, ברגע שמזהים את הכריש החלש, המדמם, זה שמפחד מהצל של עצמו – הם ימהרו לטרוף אותו עוד פרשנות שגויה בעניין התחזקות השקל של אסא ששון, עורך מדור שוק ההון, דהמרקר. ששון לא מציע כל הסבר לטענה שלו, רק משל על כרישים, אבל משל לא רלוונטי. כאשר בנק מרכזי מנסה להחזיק מטבע בצורה מלאכותית […]

10 סרטונים קצרים על כלכלה נכונה

תא אדם סמית באוניברסיטה העברית, שארגן לאחרונה את הדבייט בין פרופסור יוסי זעירא לביני, יצר 10 סרטונים קצרים לפי נושאים, מתוך הדבייט (סרטון אחרון הוא הדיבייט המלא): [embedyt] https://www.youtube.com/embed?listType=playlist&list=PLTaPaWIsZTJuAo57hkXzTiFPsqRSUlA2U&layout=gallery[/embedyt]

דרכה “החברתית” של יחימוביץ

צבי זרחיה, “פרישת יחימוביץ’: מכה למחנה החברתי בכנסת”, באתר כלכליסט, 17 ליולי 2019 והפעם בפינתנו פרשנים כלכליים שמעציבים אותי (מאוד): צבי זרחיה, כלכליסט, מתאבל על פרישתה של יחימוביץ’. זרחיה כותב, בין היתר: גל פרישות הח”כים החברתיים וירידת קרנן של מפלגות אלה [השמאל] צריכים להיות תמרור אזהרה למי שבראש מעייניו עומדת הדאגה לצמצום פערים, חלוקה שוויונית של המשאבים הציבוריים והטיפול ביוקר המחיה. לטעון שיחימוביץ פעלה לצמצום פערים זה מאוד ספקולטיבי, במקרה הטוב ושגוי במקרה הסביר. מי שמתייצב לצד ארגוני העובדים החזקים, לא פועל לצמצום פערים, גם אם חוקק את חוק שכר הבכירים, חוק זניח לחלוטין בהשפעתו על הפערים (ומזיק בהיבטים אחרים), […]

הויכוח ממשיך: האם הגדלת ההוצאה הציבורית פוגעת בצמיחה הכלכלית?

כלכלנים רבים בארץ קוראים לממשלה להעלות את נטל המס במטרה להגדיל את ההוצאה ולצמצם את הפערים. אני לא מדבר כאן על הגדלה במיסוי או קיצוץ בהוצאה בהקשר של הגירעון החמור הנוכחי. הטיעון של אותם כלכלנים, למשל קרנית פלוג כשהייתה נגידת בנק ישראל, שיש להעלות את ההוצאה הציבורית בישראל. שהמגזר הציבורי סבל מ”דיאטה” מופרזת, והממשלה שולטת בחלק קטן מידי של התוצר.  אין לי ויכוח עם טענות נורמטיביות. אני סבור שמוטב דווקא ממשלה קטנה יותר שמשאירה למשקי הבית ולמגזר הפרטי משאבים רבים יותר, אבל מי שנורא חשוב לו השוויון, אז בסדר, זכותו כמובן להעדיף ממשלה גדולה, שאולי פוגעת ברווחת הציבור, אבל השוויון… […]

מי רוצה להיות שר האוצר הבא?

עירית אבישר, “מי רוצה להיות שר האוצר הבא?”, באתר YNET, יוני 22 2019 זו הכותרת למאמר של עירית אבישר, YNET, על: האם תפקיד שר האוצר בישראל הוא כפוי טובה; למה דווקא עכשיו, כשצריך לטפל במשבר הגרעון, התפקיד מהווה הזדמנות, והאם הציבור מעריך שרי אוצר מתנחמדים כמו כחלון או קשוחים כמו שהיה נתניהו כמה ציטוטים נבחרים מהראיון: לכחלון הייתה הבטחת בחירות, והוא עמד בה: חילק כספים ולא העלה מיסים. אלא שהתפיסה הזו של ‘לחלק לציבור’ היא קצת ילדותית. אי אפשר באמת לחלק, כל שקל שנותנים חייב להגיע ממקום אחר. ואז או שגובים מיסים כדי לממן את החלוקה הזו, או שהגירעון עולה, […]