אחת הבעיות עם מינוי אנשים לא מתאימים לתפקיד נגיד בנק ישראל (וכמובן לא רק נגיד בנק ישראל) היא שאין מי שמוכן להגיד בגלוי את מה שרבים יודעים. מי למשל מבכירי הכלכלנים בישראל יצא בביקורת על הכוונה (או לפחות הדיווח על כוונה) למנות את פרופסור אפרים צדקה לנגיד בנק ישראל? מי ירצה לקנות לעצמו אויבים? אז בלית ברירה אני נאלץ… זוכרים שלא מזמן ההסתדרות הקימה מכון מחקר כלכלי בראשות הפרופסור ירון זליכה? בפוסט תגובה התייחסתי לאחד מחברי “המועצה המייעצת” הפרופסור צדקה: צדקה, שכתב בתמורה לשכר טרחה מקבוצת אי.די.בי (אז בבעלות נוחי דנקנר) דו”ח שאין בעיה של ריכוזיות בישראל. צדקה, בדומה לעשירים […]

[פרופסור] אבי שמחון, יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה, קורא לחשיבה מחודשת על מדיניות שער החליפין של ישראל אבי וקסמן “אבי שמחון במסר לבנק ישראל: תנו לדולר ליפול”, באתר דהמרקר, 19 ליוני 2018 בעברית פשוטה, שמחון טוען שבנק ישראל טועה, וגורם נזק לכלכלת ישראל כאשר הוא ממשיך במדינות רכישת מט”ח ובניסיונות ליקר את הדולר, כלומר להחליש את השקל. שמחון טוען: אין צורך ביתרות מט”ח רבות כל כך. השקל מתחזק בגלל עודף היצוא (יחסית ליבוא) של ישראל. התחזקות השקל אמנם פוגעת בענפי יצוא ובענפים שצריכים להתחרות ביבוא, אבל השקל החזק מעודד השקעה במשק. דר’ קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, משיבה לשמחון: היקף היתרות […]

מה מסביר את תעלומת אי־השוויון בישראל? הקמצנות של המדינה אורי פסובסקי, “מה מסביר את תעלומת אי השוויון בישראל? הקמצנות של המדינה”, באתר כלכליסט, 21 למאי 2018 תחת כותרת זו, פרופסור מומי דהן מלין על אזלת ידה של הממשלה בצמצום הפערים. דהן מציג עובדות נכונות, אבל הפרשנות ובעיקר המסקנות המתבקשות בעייתיות: מדידת העוני או האי שוויון הרלוונטיים לרווחה היא מדידה המבוססת על הכנסה הפנויה, כלומר ההכנסה בניכוי מיסים ישירים ובתוספת קצבאות. זו ההכנסה שמשק הבית יכול הלכה למעשה לעשות בה שימוש. אבל, מדידת אי השוויון בהכנסה הכלכלית חשובה להבנת התהליכים הכלכליים, ובפרט את ההשפעה של המדיניות על צמצום האי שוויון (או העוני). […]