ביליתי שעתיים על הכביש היום ושמעתי בדרך, בין היתר, גם כמה פרקים אקראיים ב”חיות כיס”. אמנם לא בפעם הראשונה, אבל אני לא מאזין נאמן לפודקאסט, ושמעתי רק מדגם קטן של פרקים. למרות שמדובר בפודקאסט מושקע וערוך היטיב שמציג מידע מעניין, אני גם קצת מתעצבן כשאני מאזין לו. הסיבה היא שמדובר בפודקאסט במימון ציבורי, וככזה אני מצפה לפרשנות איכותית, ולא להטעיות, ולכן אני מפעיל עליו סטנדרט הרבה יותר גבוה מאשר בהאזנה לפודקאסטים אחרים. אני תמיד תוהה, למה בכלל צריך את זה? יש לי בחינם (עם ממש מעט פרסומות) פודקאסטים לא פחות טובים, ואני מניח שאם לא היה פודקאסט במימון ציבורי, אז […]

איתי זהוראי, פורבס ישראל, “לראשונה: ישראל בין 20 הכלכלות המובילות בעולם בתוצר לנפש”, באתר חדשות 12, 26 לאפריל 2021 הכתבה בחדשות 12, מחמיאה באריכות לביצועים המרשימים של הכלכלה הישראלית, עם מגוון סופרלטיבים על חוסנה של הכלכלה הישראלית ועל הזינוק לצמרת וכדומה, אבל לקראת הסוף, פונים לאמת העגומה: לצד הנתונים המעודדים, איך ייתכן שאנחנו לא מרגישים עשירים כל כך? בעיית יוקר המחייה בישראל לא נפתרה בשנים האחרונות ואף הוחרפה – כך שישראל נחשבת עדיין לאחת המדינות היקרות בעולם. לפי ארגון ה-OECD, המחירים בישראל כיום גבוהים בכ-25% מהממוצע של כלל מדינות הארגון. וכך, בעוד מבחינת היקף ההכנסה לנפש ישראל נמצאת במקום ה-19, […]

כדי להרוס עיר, רק הפצצה מהאוויר יעילה יותר מפיקוח על שכר דירה (פרופ’ אסר לינדבק, ממעצבי מדינת הרווחה השוודית) גילי מלינצקי, “ארבעה דברים שצריך ללמוד מהניסיון הכושל להקפיא את שכר הדירה בברלין”, באתר דהמרקר, 19 לאפריל 2021 גילי מלינצקי, דהמרקר, בתגובה לניסיון לפקח על שכר הדירה בברלין ונזקי הפיקוח, מסבירה היטיב את הכישלון של פיקוח שכר דירה ואפילו מסתמכת על הסקירה (נייר מדיניות מכון אהרן) של דרור אבידור ושלי: רוב הניסיונות להורדת שכר הדירה מתחת למחיר השוק נגמרו ברע. בקיימברידג’, מסצ’וסטס, למשל, ניסו בשנות ה-70 ליישם תוכנית פיקוח על שכר הדירה, וגילו שכ-10% מהדירות להשכרה בפיקוח יצאו משוק הדירות הפנויות […]

בפוסט הקודם (ביטקוין 2.1) עסקתי בהיבט אחד של נזקי הדפלציה: חסם תחתון לריבית הריאלית, שיכול לגרום למיתון בגלל ירידה בביקוש להשקעות. אבל הירידה בביקוש להשקעות לא יכולה להסביר מיתון ללא גורם נוסף: קשיחות השכר כלפי מטה. הטענה שלי בפוסט הקודם הייתה טענה קיינסיאנית: צניחה בביקושים יכולה להוביל למיתון. יצרנים מצמצמים כמויות של מוצרים ושירותים בגלל שאין להם ביקוש, וכתוצאה מפטרים עובדים. אבל רגע, משהו כאן לא סביר, או לפחות עומד בסתירה למודל הכלכלי הקלאסי, על פיו עודפי היצע יוצרים ירידת מחירים. בפרט, אם עובדים רוצים לעבוד, אבל חלקם מובטלים, אז שכר העבודה צפוי לרדת, ועם הירידה בשכר גם מחירי המוצרים […]

מסקנת הפוסט הקודם על הביטקוין הייתה שאם יקרה (הלא כל כך סביר) וביטקוין יהפוך למטבע שמחירו יציב יחסית אשר משמש את הציבור בעולם לבצע עסקאות במקום כסף בצו המדינה (כסף פיאט), אז מחירים נקובים בביטקוין ירדו בהדרגה, בגלל כמותו המוגבלת, כלומר: דפלציה. סיימתי את הפוסט בטענה שדפלציה יכולה להוביל למיתון. הפוסט הזה מסביר (בתמציתיות ובאופן חלקי) מדוע. כמובן שמנקודת המבט של הפרט דפלציה זה דבר מצוין, אבל בסופו של דבר היתרונות של הדפלציה לא מפצים על (פוטנציאל) הנזק הרב שהיא יכולה ליצור. נתחיל עם הקשר בין ריבית נומינלית (ריבית שקלית, דולרית, וכדומה), אינפלציה צפויה וריבית ריאלית. ריבית ריאלית היא התשואה […]