ביטקוין פרק 2

בפוסט הקודם  טענתי שאם ביטקוין לא יהיה תחליף לכסף פיאט לביצוע עסקאות, כלומר הוא משמש רק אמצעי לצבירת ערך ולרווחים פיננסיים, אז מדובר בבועה, והבהרתי שיש אינסוף אפשרויות לתוואי המחיר של בועת הביטקוין. החל משיווי משקל של מחיר אפס, והשמיים הם הגבול. נקטתי בפוסט את הזהירות המתבקשת וציינתי במפורש, שאולי ההנחה שביטקוין לא יהיה תחליף לפיאט שגויה (למרות שאני די משוכנע שזו דווקא הנחה סבירה ממגוון סיבות שלא אכנס להן כאן), ואף ציינתי שגם אם מדובר בבועה זה לא מחייב שהיא תתפוצץ בקרוב וזה אפילו לא בלתי רציונאלי להשקיע בבועה. הדבר המרכזי, שהבנתי מהפוסט שיש כת חובבי ביטקוין ששונאים את […]

מחיר הביטקוין

הבטחתי פוסט על ביטקוין, ואקיים כנראה בשלבים. היום אני רוצה להתייחס למחיר הביטקוין: מסתבר שלאנליסטים יש הערכות מה המחיר הנכון (או טווח מחירים) ולחלקם אפילו היו תחזיות שקלעו בצורה מדויקת, למרות הקושי הרב. כתבה של פול ויגנה מה”וול סטריט ג’ורנל” שתורגמה בגלובס, תפסה את תשומת ליבי:  פול וינגה וול סטריט, “ערכו של הביטקויין כולו נמצא בעיני מחזיק הביטים”, באתר גלובס, 22 לפברואר 2021 מתוך הכתבה: [תומכים] נלהבים אוהבים לומר שהמטבע הדיגיטלי נמצא על מסלול להגיע “עד הירח”. למי שמאמין בו פחות, קביעת ערכו של הביטקוין הרבה יותר מורכבת. … קביעת ערך הוגן לביטקוין הרבה יותר קשה מהערכת מניות, כך אומרים […]

האם מדינות צפופות עניות יותר?

מסתבר שאין מתאם מובהק בין צפיפות אוכלוסייה (נפשות ליחידת שטח) לבין תוצר לנפש. אבל מחקר חדש מראה שאם מחשבים צפיפות ליחידת שטח מתואמת איכות – לוקחים בחשבון את ההתאמה הגאוגרפית למגורים ואת פריון הקרקע – אז מגלים קורלציה שלילית בין תוצר לנפש וצפיפות. כלומר, המדינות העניות צפופות יותר, או שצפיפות מובילה לעוני. התוצאה הזו מעט מפתיעה, או לפחות ממש לא מובנת מאליה. אנחנו לא חיים בעולם שהחקלאות היא מקור פרנסה מרכזי, וכבר השתחררנו מהעולם המלתוזי (שהאוכלוסייה מתאימה את עצמה למשאבים כפי שהסביר תומס מלתוס ב-1798). וגם על פי מלתוס לא צריך להיות מתאם בין צפיפות מתואמת איכות קרקע לבין תוצר […]

מתי כדאי לעלות את שכר המינימום?

איתן אבריאל, דהמרקר, מדווח על התכנית להעלאת שכר המינימום בארה”ב, ושואל: אבל איך רמת שכר המינימום בישראל נראית מול מדינות אחרות בעולם, והאם לא הגיע הזמן להעלאה נוספת – דווקא בעת הזאת – כדי לסייע לחלשים ביותר וכדי לעודד את המובטלים לצאת לעבודה? וממהר להשיב לחלק הראשון: אנחנו בתחתית הטבלה. בצרפת וגרמניה, למשל, שכר המינימום הוא כ-12 דולר לשעה, מול כ-7 דולרים לשעה בישראל. בריטניה קצת מאחריהן, עם שכר מינימום של 10.5 דולר לשעה, ואילו יפן, עוד מדינה עשירה, משלמת לעובדיה לפחות 8 דולרים לשעה אבריאל מטעה את הקוראים, כמובן. לא שהוא משקר, אבל אין משמעות להשוואה כזו. את שכר […]

האיום על עתיד ישראל כמדינה מודרנית משגשגת

אפשר רגע פוסט רציני על האיום על העתיד של ישראל כמדינה מודרנית משגשגת? בפרק האחרון בפודקאסט “עושים חשבון” אטילה ואני דיברנו על החרדים. המסר המרכזי שלי היה שהאוכלוסייה החרדית, שגדלה בקצב מאוד מהיר, מהווה איום על קיומה של מדינת ישראל כמדינה מודרנית משגשגת, ולכן אולי איום על עצם קיומה. להמחשת המספרים, מתוך בני ה-75 ומעלה בישראל, רק 3% חרדים, אבל מתוך בני השנה זה כבר בערך רבע. מיעוט קטן יכול לחיות על חשבון הרוב, אבל כשהמיעוט הזה יהיה חמישית מהציבור בישראל, זה כבר לא אפשרי, אם רוצים לשמור כאן על שגשוג כלכלי ורווחה. מגפת הקורונה הגדילה את הסלידה/שנאה של רבים כלפי […]

ריבית גבוהה, טוב או רע?

הדיונים סביב השפעות גובה הריבית על יוקר הדיור, הצמיחה והאי שוויון, חושפים את חוסר ההבנה העמוק בשיח הציבורי (כולל של מגוון “מומחים”) באחד הנושאים המקרו כלכליים החשובים.כמה הערות על קצה המזלג: הגורם שמשפיע על מחירי נכסים ועל החלטות השקעה זו הריבית הריאלית: הריבית הנומינלית (שקלית בישראל) בניכוי אינפלציה מנקודת המבט של הפרט/חברה עסקית הריבית נתונה, ויש לה השפעה על צבירת העושר ועל החלטות השקעה (מבנים, ציוד, מכונות, מחקר ופיתוח) ברמה המקרו כלכלית, הריבית היא תוצאה של שיווי משקל כללי. הריבית הריאלית נגזרת מהתשואה הריאלית (השולית) בניכוי פרמיית סיכון. אם למשל התשואה הריאלית על השקעות ריאלית בעולם, בניכוי פרמיית הסיכון, היא […]

כמה הערות על התחזקות השקל ביחס לדולר ומדיניות בנק ישראל

למה בנק ישראל רוכש דולרים? – כשסטלי פישר, כשהיה נגיד בנק ישראל, התחיל לקנות דולרים, הטענה שהייתה היא שרצוי להגדיל את הרזרבות. את הגדלת הרזרבות מיצינו מזמן לכן את הסיפור הזה צריך לשים בצד. ואז התחיל הסיפור של רכישת דולרים בשביל “לייצב” את שער החליפין. לא זוכר מתי זה התחיל, אבל בהחלט אני זוכר את הנגידה קרנית פלוג מבהירה שהיא לא מנסה להשפיע על הרמה או המגמה, רק לייצב. כלומר, הבנק המרכזי מזהה סטיות משער שיווי המשקל וקונה דולרים אם השקל חזק מידי (מחיר נמוך מידי של הדולר בשקלים) ומוכר אם השקל חלש מידי, הסיפור הזה לא משכנע (אם להתנסח […]