פוליאמורה – קפיטליזם או סוציאליזם?

רוצים לבקר משהו? לא יודעים איך בדיוק? יש פתרון! תכתבו “הפרטה וקפיטליזם”

עמרי הרצוג, “לחיות פתוח: הרעיון הקפיטליסטי שמאחורי ההבטחה לחיים פוליאמוריים”, באתר הארץ, 30 לאוגוסט 2018

כך עמרי הרצוג בביקורת על ספרה של מאשה הלוי “לחיות פתוח”, תחת הכותרת “הרעיון הקפיטליסטי שמאחורי ההבטחה לחיים פוליאמוריים”. הרצוג מסביר:

להפריט את התשוקה – ההצעה הפוליאמורית, שהספר חוגג … מאמצת את העקרונות הקפיטליסטיים של הפרטה ושל התמחות ומתרגמת אותם לחוזים וליחסי גומלין רגשיים וארוטיים.

ואני תוהה, איך זה קשור לקפיטליזם והפרטה?
הרי “התמחות” יש גם בסוציאליזם. והפרטה? מה הוא מנסה להגיד? שסקס עם בת/בן הזוג המונוגמי זה מוצר ציבורי שהמדינה מספקת? וסקס עם שותף/ה נוסף זה חוזה עם המגזר הפרטי? ואגב, סקס עם בני זוג נוספים, נדמה לי שאינו דבר נדיר במיוחד דווקא בחברות סוציאליסטיות.

ב-YNET חושבים אחרת: שם פוליאמורה דווקא נקראת סוציאליזם! ולמען הדיוק, כותרת משנה בכתבה שעוסקת בנושא:

[פוליאמורה] – בין סוציאליזם לסטארט אפ הכי גדול מאז ההחלקה היפנית

אודליה יקיר, “פוליאמורי אתה לא. סתם חרד ממחויבות”, באתר ידיעות אחרונות, 29 לאוגוסט 2018

למה אני בכלל מתיש (או משעשע) אתכם בנושא? בגלל השתלטות השיח הסוציאל פופוליסטי על התקשורת הישראלית. פשוט מחריד. איך שיטה כלכלית מנצחת בענק מבחינת הרווחה של בני האדם, מוצגת כמילת גנאי.