מירב מורן, “בישראל יש תחבורה ציבורית נהדרת – מה שחסר לה הוא שר תחבורה אמיץ”, באתר דהמרקר, 03 ליולי 2018
מירב מורן מדהמרקר, מאתגרת את החשיבה המקובלת בנושא התחבורה הציבורית בישראל.
הטענה של מורן פשוטה: יש בישראל מערכת תחבורה ציבורית, בעיקר אוטובוסים, בתדירות גבוהה, באוטובוסים איכותיים, ובפרישה רחבה. אבל יש בעיה: האוטובוסים תקועים בפקק וכאן, כך על פי מורן, נדרש שר תחבורה אמיץ: שר שיפנה נתיבים לטובת תחבורה ציבורית על חשבון הרכב הפרטי.
אני נוטה להסכים עם מורן, רק בתיקון קטן: צריך שר תחבורה אמיץ שיפעיל אגרות גודש, לא נתיבי תחבורה ציבורית.
נתיב תחבורה ציבורית הוא פתרון קיצוני – רק אוטובוסים ומוניות (למרות שבאמת אין הצדקה נורמטיבית לשימוש בנתיבים לתחבורה ציבורית למוניות רגילות). התוצאה היא בזבוז משאבים. נתיבים כמעט ריקים לצד נתיבים מאוד עמוסים. אין סיבה סבירה לא לאפשר לרכב פרטי נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית בתשלום משתנה שיבטיח שהתנועה בנתיב זורמת, כמו בנתיב המהיר בכניסה לתל אביב. אבל מוטב פשוט לגבות תשלום על שימוש בכביש בעומס, ולא להגביל אותו לנתיב מהיר.
יתרה מזו, למעשה בהרבה מהדרכים העירוניות יש רק נתיב אחד ואין אפשרות להקצות אותו לתחבורה ציבורית מבלי לחסום לגמרי את הכניסה לרכב פרטי. אבל חסימה כזו היא מהלך מאוד קיצוני, וגם כאן הפתרון של אגרות גודש הוא בדיוק הפשרה הסבירה.
נתיבי תחבורה ציבורית ללא אגרות גודש, יכולים לסייע לתחבורה הציבורית הבינעירונית במחיר כבד של הגדלה משמעותית של עומס התנועה ברכב פרטי. אבל מול המחיר הכבד התועלת מתונה. עדיין האוטובוסים יהיו תקועים בפקקים בדרכים העירוניות. המציאות היא שרוב הנוסעים בדרכים בינעירוניות יוצאים מנקודה בעיר, תקועים בפקקים עד הדרך הבינעירונית, ושוב תקועים בפקקים בדרכם ליעד בתוך העיר.
אגרות גודש ישפרו מאוד גם את התחבורה הציבורית בישראל, הרבה יותר מנתיבים לתחבורה ציבורית, ובשונה מנתיבי תחבורה ציבורית הם גם שפרו את הנסיעה ברכב פרטי.
ושתי הערות ל(כמעט) סיום:
- ישראל חריגה בכך שהתחבורה הציבורית בשבת מאוד מוגבלת
- ישראל חריגה בקיצוניות של השליטה הממשלתית על התחבורה הציבורית ובאיסור המוחלט של השוק הפרטי להציע פתרונות תחרותיים.
כדאי לטפל בשתי הבעיות הללו – להפסיק להיות חריגים לרעה.
ולסיום, התגובות האוטומטית נגד אגרות גודש שגויות: (1) לא מדובר על נטל נוסף על הציבור אלא על חלוקת הנטל הקיים בצורה אחרת, סבירה יותר. (2) אי אפשר להמתין עד שתהיה תחבורה ציבורית מעולה לפני שמפעילים אגרות גודש. ההפך הוא הנכון, ללא אגרות גודש לא תהיה כאן תחבורה ציבורית מעולה- כזו שמספקת שירות תדיר ונוח, ובעיקר לא תקועה בפקקים.
תשובות ליתר הטענות השגויות ועוד על ההצלחה של אגרות גודש מוזמנים לקרוא את כאן:
עומר מואב ושני שרייבר, “כיצד ניתן לצמצם את הצפיפות בכבישים ע”י אימוץ אגרות גודש”, נייר מדיניות 2017.06, דצמבר 2017