החזרה ללימודים: החוקרים הבינוניים הרוויחו, הציבור והסטודנטים הפסידו (פורסם בידיעות אחרונות – 20.2.08)

לאחר שביתה ארוכה, שגרמה לפגיעה בעשרות אלפי סטודנטים, קבלו חברי הסגל הבכיר תוספת נאה לשכרם, ללא ישום המלצות ועדת שוחט או כל רפורמה אחרת במערכת ההשכלה הגבוהה, כפי שדרש משרד האוצר. נציגי הסגל הבכיר מציגים את ההסכם כניצחון ההשכלה הגבוהה. לטענתם, תוספת השכר של כ-24% (במהלך השנתיים הבאות) היא התשובה לבעיית “בריחת המוחות”. ישראל היא אכן היצואנית המובילה, ביחס לגודלה, של מדענים לאוניברסיטאות ולמוסדות המחקר בארה”ב,  ובתחומי מחקר רבים אכן קשה להתחרות עם השכר שחוקרים מצטיינים יכולים לקבל בארה”ב. אבל הקשר בין “בריחת המוחות” לבין תוספת השכר, פרי השביתה, רופף. הסכם השכר מתגמל בעיקר את הפרופסורים הותיקים, שממילא נהנים משכר […]

שביתת המרצים – המציאות מעט יותר מורכבת (פורסם במעריב 13.12.07)

נציגי ארגוני הסגל הבכיר באוניברסיטאות יצאו עם תחילת השביתה בקריאה לציבור המרצים להביע את עמדתם מעל דפי העיתונות היומית ובאתרי האינטרנט. התוצאה הייתה יבול נכבד של מאמרים מרשימים באיכות כתיבתם של כותבים המייצגים אינטרס אישי ברור.  הטענה המרכזית העולה מהמאמרים די פשוטה. במקרה הטוב, משרד האוצר אינו רואה את החשיבות האדירה בהעלאת שכר המרצים לשגשוגה של ההשכלה הגבוהה בישראל. במקרה החמור יותר, המשרד מסרב להעלות את שכרם של המרצים מתוך אידיאולוגיה ניאו-שמרנית, מדיניות הפרטות ברוטאלית ורצון למוטט את מערכת ההשכלה הציבורית בישראל. ומדוע, טוענים המרצים חשוב כל כך להעלות את השכר? מכיוון שבתחומים מסוימים קשה בשכר הקיים להתחרות במגזר הפרטי […]