שוק הנגזרים הפיננסיים

שוק הנגזרים הפיננסיים הוא מורכב, מעניין, מועיל ומסוכן. אני לא מומחה לנגזרים ואין לי כוונה לכתוב כאן מאמר מפורט בנושא. רק כמה הערות והמלצה למתעניינים לא לקרוא את המאמר של איתי להט בכלכליסט בנושא (מצ”ב מטה). המומחים למימון מבינים מצוין את המיקרו כלכלה של הנגזרים, הם פחות מבינים את ההשלכות המקרו כלכליות. סוחרים בשווקים במקרה הטוב מבינים את המיקרו. אין להם מושג במקרו. אבל כמובן שאותם מראיינים. לכותב המאמר בכלכליסט בוודאי שאין הבנה בכלכלה של נגזרים. הספיקה לי הפסקה השנייה (אבל למען ההגינות קראתי את כל המאמר לפני שכתבתי את הביקורת הזאת). הפסקה השנייה: “הסכום העצום הזה [1,400 טריליון דולר ערך שוק […]

מה לומדים סטודנטים לכלכלה על תפקיד הממשלה?

מצד אחד, ח”כ תמר זנדברג, בוגרת החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית, זוכרת שלימדנו שהממשלה רק מזיקה. כך היא כותבת בתגובה לפוסט הקודם שלי, שביקר אותה בעניין פיקוח שכר דירה: “מה שגם מזכיר לי כמה צרה, אחידה וחד-מימדית היתה התורה שהקנו לנו שם. ״ביקוש״, ״היצע״ ו״התערבות ממשלתית״ (תמיד מזיקה כמובן. רעה, רעה, רעה) היו בערך כל המושגים שספגנו. תורות אחרות, לימודי משברים כלכליים שתקפו את העולם במאה השנים האחרונות והסיבות להם, כל אלה נעדרו מהלימודים” מצד שני, אני כבר מלמד כלכלה, ובפרט מבוא לכלכלה, עשרים שנה. היום רק מאקרו, בעבר גם מיקרו. לי זכור משיעורי המיקרו שדיברתי על תפקיד הממשלה בטיפול בכשלי […]

הי שלי, זה עומר (תגובה לפוסט של יחימוביץ 27.9.16)

הי שלי, זה עומר, את מגדירה את המדיניות שאת מקדמת “סוציאל דמוקרטית” והציבור בישראל מאמין שאת מקדמת את המדיניות של דנמרק, שוודיה ופינלנד, אבל האמת היא שאין קשר בין המדיניות הפופוליסטית שלך לבין המדיניות שאימצו המדינות הסוציאל דמוקרטיות המצליחות. המדיניות שלך, של צמצום יבוא במטרה להגן על עובדים בתעשיות שאין בהן יתרון למשק הישראלי, היא פשוט לא המדיניות שקיימת באותן מדינות. אפילו ארגוני העובדים במדינות הסקנדינביות תומכים ביבוא חופשי ובסגירת עסקים שלא יכולים להתחרות. הם מבינים שהדרך היחידה להעלאת הרווחה של כלל העובדים היא על ידי התייעלות ושיפור הפריון – לייצר את מה שיודעים לייצר ולייבא את מה שזול לייבא.אם […]

למה כדאי להפריט את הבורסה

הפתעה: “מחקר של רשות ני”ע: בורסות שהופרטו הן חדשניות יותר – והמסחר בהן זול יותר”. אורי תומר, “מחקר של רשות ניירות ערך: בעולם כבר הבינו מזמן למה כדאי להפריט את הבורסה”, אתר דהמרקר 4 לספטמבר 2016 הידיעה הזו הזכירה לי, שלא מזמן, בכנס השנתי של מכון אהרן שהתקיים ביוני בבינתחומי הרצליה, העיר ידידי ד”ר סאמר חאג’ יחיא (דירקטור בבנק לאומי ובעבר סגן נשיא Fidelity Capital Markets) שאם לא מצליחים ליעל את בורסת תל אביב בגלל התנגדות העובדים, כדאי פשוט להעניק את הבורסה לעובדים, שיעשו מה שהם רוצים. אבל במקביל לאפשר תחרות, כפי שבארצות הברית ישנם עשרות גופים שדרכם ניתן לסחור. […]

יסודות הכלכלה: ביקוש, היצע, ומחיר נמוך ממחיר שיווי משקל

בשוק תחרותי (קונים רבים ומוכרים רבים ועוד כל מיני תנאים לא חשובים לעניינינו) נקבע מחיר שבו הכמות המוצעת שווה לכמות המבוקשת. מחיר שיווי משקל בשפת הכלכלנים. זה מחיר שבו כל מי שרוצה לקנות יכול. אם מסיבה כלשהי נקבע מחיר נמוך ממחיר שווי משקל: מחיר שבו הכמות המבוקשת גבוהה מהכמות המוצעת, אז בהכרח יהיו אנשים שלא יוכלו לרכוש את המוצר/שירות במחיר הנקוב. יש דוגמאות למצבים שהמחיר נמוך ממחיר שיווי משקל, בדרך כלל במקרים שהממשלה (או רשות ציבורית אחרת) מעורבת. למשל חניה, או תחבורה ציבורית בשעות העומס, או דירה בשכירות כאשר יש פיקוח שכר דירה. אבל גם במגזר הפרטי לא תמיד המחיר משקף […]

עומר מואב: אתגרי הצמיחה ויוקר המחייה של דור ה-Y בישראל

תגובה של אפרת שהגיעה להרצאה: “עומר מואב: אתגרי הצמיחה ויוקר המחייה של דור ה-Y בישראל” . “א- המקום היה חנוק וחם, ללא מזגן. למלצרים זה לא הזיז, למרות שהמרצה התלונן, בנוסף לאורחים. ב- להבא עדיף לפרט מעט על נטייתו הפוליטית של מרצה כה פוליטי הנוטה חד משמעית לצד ספציפי מאוד של המפה. ג- זו לא הייתה הרצאה על יוקר המחייה של דור ה Y כלל וכלל, זו הייתה הרצאה של התנגחות ספציפית ומכוונת בטענותיה של אישה אחת ויחידה בשם שלי יחימוביץ, ותו לא. כל טענה הוצגה כאנטיתזה ליחימוביץ, ללא הצגת רעיונות המנותקים מהתנגחות. הפרופסור אכן מתאים ללימוד במכללות, למעט כריזמה אין […]

כיצד מעודדים צמיחה?

תיאוריה פופולרית, שאינה מקובלת על כלכלנים (כולל הקיינסיאנים שבהם), היא שהמפתח לצמיחה כלכלית הוא עידוד הצריכה הפרטית. על פי הגישה הקיינסיאנית, בזמן מיתון, הגדלת הביקושים אכן תורמת לתוצר. תיאוריה זו מבחינה בין שלושה סוגי ביקושים עיקריים: צריכה פרטית, צריכה ציבורית והשקעות במבנים וציוד (יש גם את עודף היצוא על היבוא, אך כאן מדובר בגודל קטן יחסית). אין סיבה טובה לחשוב שצריכה פרטית בשיעור גבוה מהתוצר עדיפה מבחינת עידוד הצמיחה, דרך צד הביקוש, על פני צריכה ציבורית והשקעה. כך או כך, צמיחה כלכלית היא תופעה ארוכת טווח. בשונה ממיצוי כושר הייצור של המשק בזמן מיתון, צמיחה בטווח של עשרות שנים היא […]