למה לא למנות רמטכ”ל אמריקאי לצה”ל?

יובל אלבשן, “למה לא למנות רמטכ”ל אמריקאי לצה”ל”, באתר הארץ, 15 לאוקטובר 2018 פרופסור יובל אלבשן מפרסם טור דעה ב”הארץ” נגד מינוי אמיר ירון לנגיד בנק ישראל בטענה שהוא לא חי כאן כבר 20 שנה: טור מאכזב עם טיעונים חלשים מאוד. מה הטיעונים, אתם שואלים? האמת שאין כל כך טיעון. יש רטוריקה: ברור שלא הייתם ממנים אמריקאי, שלא סחב עם החברה את האלונקה לרמטכ”ל צה”ל, אז המסקנה היא שלא ראוי גם למנות לבנק ישראל נגיד אמריקאי. לגבי הרמטכ”ל יש טיעון אחד ענייני, אלבשן כותב: משום שסטירת לחי שמהווה מינוי שכזה לאלופים שהשקיעו את כל חייהם בצה”ל (ועתה נחשבים לסוג ב’) […]

“הפוך זליכה, הפוך”

בעקבות המינוי של פרופסור אמיר ירון לנגיד בנק ישראל, רבים מהמגיבים כאן ובמקומות אחרים, מזכירים את שמו של פרופסור ירון זליכה, גם בהקשר של הביקורת שלו על המינוי של אמיר ירון וגם את הביקורת שלו על הנגיד הקודם שנתניהו הביא מארה”ב, פרופסור סטנלי פישר. אני מאוד ממליץ, למי שטרם עשה זאת, לקרוא את המאמר הקצר שכתבתי בעקבות סדרת הטלויזיה מגש הכסף, בגרסת הארץ פתוחה לקריאה: עומר מואב, “פרופסור מואב מנסה להפריך את טענות זליכה”, 11 ליולי 2013 המאמר מתמקד בטענות הכלכליות של זליכה, ומראה בצורה חד משמעית שהן מופרכות. האיש לא מבין דברים בסיסיים במקרו כלכלה ובנוסף הוא פשוט ממציא […]

על הביקורת והאתגרים של הנגיד הנכנס אמיר ירון

הביקורת על המינוי שנשמעה בתקשורת הישראלית אינה רצינית להבנתי. הטענה שהוא חי בארה”ב ולכן לא מכיר את כלכלת ישראל אינה נכונה: הקשר שלו עם ישראל הוא רציף והוא עוקב אחרי הכלכלה הישראלית, וכמו כל נגיד אחר, גם הוא יצטרך ללמוד עוד על כלכלת ישראל ועל ניהול בנק מרכזי עם כניסתו לתפקיד, אבל יש לו את הכלים הטובים ביותר ללמוד בצורה מעמיקה ומהירה את הדברים. גם הביקורת על העדר ניסיון ניהולי אינה רלוונטית להבנתי: בנק מרכזי אינו מפעל לנקניקיות – אין צורך לנהל תהליכי ייצור. הנגיד צריך לנהל תהליכי קבלת החלטות ולייעץ לממשלה ואת זה ירון יעשה על הצד הטוב ביותר. יש נטייה […]

פרופ’ אמיר ירון הוא נגיד בנק ישראל הבא

עמרי מילמן ואדראן פילוט, “הנגיד הבא פרופ’ אמיר ירון: צעיר, דינאמי ועם ידע רחב”, באתר כלכליסט, 09 לאוקטובר 2018 פרופ’ ירון הוא בן 54, נולד בישראל אך מתגורר ב-20 השנה האחרונות בארה”ב. תחומי המחקר שלו הם תמחור נכסים, אסטרטגיות סיכון-תשואה, השקעות ומקרו פיננסים ומקרו כלכלה. הפרופסורים צבי אקשטיין ועומר מואב: “זו בחירה מצוינת” פרופסור אמיר ירון הוא בחירה מצוינת לנגיד בנק ישראל. ירון הוא מומחה מהשורה הראשונה בתחומי הליבה של בנק מרכזי, בפרט מימון, מקרו כלכלה, ובנקאות. מומחיותו של ירון אינה מוגבלת לתאוריה הכלכלית: מחקריו הרבים עוסקים בניתוח אמפירי והבנתו בנושאי מדיניות מקרו כלכלית, ובפרט מוניטרית, רחבת היקף ומעמיקה, וכך […]

מי הציל את המשק ממשבר 2008

רובי גינל, “ברוש ועיני הצילו את המשק ממשבר 2008”, באתר דהמרקר, 07 לאוקטובר 2018 עסקת החבילה שהובילו תרמה תרומה משמעותית לצמיחה ולתעסוקה, והשפעת הצעדים שיזמו ניכרת עד היום זו הכותרת וכותרת המשנה בעיתון דהמרקר, לטור של רובי גינל מנכ”ל התאחדות התעשיינים ששימש ראש אגף כלכלה בעת המשבר הכלכלי . כדי להניע את משרד האוצר להבטיח את יציבות החסכונות והשווקים, הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה במשק. בעקבות כך נאלץ האוצר להנהיג שורה של צעדים (העמדת ערבויות מדינה לגיוס אשראי, הקמת קרנות השקעה, שינוי מיסוי ועוד) — ולבסוף, לאחר סיכום בין המעסיקים, ההסתדרות וראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, לאפשר רשת ביטחון מוגבלת לחסכונות […]

ריבית בנק ישראל ויוקר הדיור

חוזר לנושא שמעסיק מגיבים רבים שטוענים שריבית בנק ישראל הנמוכה ובנק ישראל “אשמים” ביוקר הדיור. בקיצור: לא נכון. נתחיל מהריבית – הטענה הבסיסית שהריבית הריאלית (ריבית שקלית פחות אינפלציה) מעלה את מחירי הדירות נכונה. המשמעות של ריבית ריאלית נמוכה היא תשואה (צפויה) נמוכה על השקעות ריאליות. וכשהתשואה הריאלית יורדת, מחירי נכסים שמניבים תשואה עולים: שיווי משקל פשוט. לכן מחירי מניות ואגרות חוב עולים ולכן גם מחירי דירות עולים. אבל, יש הבדל בין העלות הכוללת לדירה ומחיר הדירה: את עלות הדירה לרוכש נכון למדוד באבדן צריכה אלטרנטיבית, אם רוכש דירה משלם יותר על דירה בגלל ירידת הריבית הוא במקביל משלם ריבית נמוכה יותר על ההלוואה […]

גיא רולניק על איילת שקד: אין שוק חופשי בלי רגולציה

שבוע חלף מאז הפוסט שלי על האובססיה של דהמרקר לבקר את שרת המשפטים איילת שקד, והיום בכותרת מהדורת האוןליין (לפחות), שוב ביקורת על שקד, והפעם – גיא רולניק. גיא רולניק, “אין שוק חופשי בלי רגולציה”, באתר דהמרקר, 11 לספטמבר 2018   רולניק מסביר באריכות מיותרת (כהרגלו), ששקד כמו רבים אחרים, לא מבינה את ההבדל בין כלכלה חופשית לכלכלה נטולת רגולציה. אם אני מבין נכון, מה שרולניק מנסה לטעון (בסרבול מסויים) זה שחופש שאינו מוגבל ברגולציה, לא מוביל לשווקים תחרותיים. והמפתח לשגשוג היא הכלכלה התחרותית, לא זאת החופשית לחלוטין. כמובן שכלכלה תחרותית מחייבת חופש רב: החופש לבחור בין הספקים השונים, החופש ליזום […]