איך נקבע מחיר בעסקת מסחר

לפלוני חפץ ששווה עבורו X שקלים: הוא ישמח למכור אותו תמורת יותר מ-X שקלים, אבל יעדיף את החפץ על פני סכום נמוך יותר. לאלמוני החפץ הזה שווה Y שקלים. אם Y גדול מ-X אז יתכן שתהיה עסקה – אלמוני ישלם לפלוני סכום גבוה מ-X ונמוך מ-Y תמורת החפץ. המסחר ישפר את הרווחה של השניים. (הרעיון שיש מחיר “נכון” לחפץ, ואז בעסקת מסחר הרווח של האחד הוא ההפסד של השני הוא רעיון נפוץ אבל מטופש) סך הערך הכספי של תוספת הרווחה, ה”עודף” (surplus) בשפת הכלכלנים, מהעסקה שווה Y פחות X, והמחיר שיקבע בעסקה יקבע כיצד ה”עודף” מתחלק בין המוכר והקונה. לדוגמא: […]

התוכנית למעבר לסיבסוד ישיר של חקלאים

כמה הערות על התוכנית למעבר לסיבסוד ישיר של חקלאים: אורה קורן, “רפורמה היסטורית: תמיכה ישירה בחקלאים במיליארדים, יבוטלו מכסים ומועצות הייצור”, באתר דהמרקר, 21 לפברואר 2016 1. התאוריה הכלכלית: כאשר מסייעים לחקלאים על ידי חסימת תחרות, דרך מועצות ייצור שקובעות מכסות ואיסור (או מגבלות) על יבוא, התוצאה היא סיוע לחקלאים במחיר כבד – כל שקל רווח לכיס של החקלאי פוגע ברווחת הצרכן בהרבה יותר משקל. לכן, מוטב לסייע על ידי תשלום ישיר לחקלאי. 2. עוד תאוריה כלכלית: סבסוד גורמי ייצור (מים למשל) אינו סיוע ישיר (למרות מה שכתוב בכתבה) ויוצר עיוותים יקרים ובזבוז בדומה לאיסור יבוא. חקלאי שמקבל מים זולים יעשה שימוש […]

על הפרק של גוטווין בסדרה “מגש הכסף”

פוסט ארוך של 832 מלים ולא נגעתי ברוב הטענות השגויות רק בעיקר: פוליטיקאים מגיבים לרחשי הלב של הציבור, ולכן הבורות של הציבור בנושאים הכלכליים מקשה על הממשלה לפעול בנחישות, תוך ביצוע מהלכים שאינם פופולריים, לכיוון של עידוד הצמיחה, התעסוקה, הרווחה וצמצום העוני. הנגשת ידע כלכלי רלוונטי לציבור על ידי התקשורת, למשל על ידי ראיונות עם מומחים, היא לכן חשובה. אבל במקרים רבים, אנשי התקשורת שבויים בעצמם בתאוריות שגויות, ובוחרים מומחים שיחזקו את עמדותיהם. מומחים מסוג זה, לעתים פשוט תורמים להעמקת הבורות. כך למשל בסדרה “מגש הכסף” של דורון צברי, המשודרת בערוץ 8. אחד המרואיינים הוא הפרופסור להיסטוריה דני גוטווין. גוטווין […]

פירות זולים במחיר יקר (פורסם בידיעות אחרונות 9.8.05)

בשבוע שעבר חסמו מגדלי פירות מהגליל ומהגולן את צומת יסוד המעלה וגרמו לשיבושי תנועה קשים במחאה על הצפת השוקים בפירות (שהם גידלו) והירידה החדה במחירים. החקלאים דרשו מהממשלה סיוע כספי להון חוזר שיאפשר את המשך הייצור בשנה הבאה, ביטול הקיצוץ המתוכנן במכסות המים, ותכנון הייצור בענף. רק לפני זמן קצר (30 למאי השנה) הושבת ענף החקלאות בארץ ותוצרת חקלאית לא נשלחה לשווקים במחאה על הקיצוץ במכסות העובדים הזרים והמיסוי על העסקתם. דרישת מגדלי הפירות לתכנן את הענף היא בעברית פשוטה דרישה לפעול כקרטל בחסות הממשלה על חשבון ציבור הצרכנים, כפי שקורה בענפי חקלאות רבים, ופעולה כזו אכן תתרום לצמצום ההיצע […]

האם דרוש שכר הוגן במגזר הציבורי? (פורסם בכל העיר 7.1.05)

במגזר הפרטי, עובדים ללא מקצוע מבוקש, נאלצים לעיתים תכופות לסבול מיחס פוגע מהמעסיקים ומעבודה קשה בתנאים גרועים, בתמורה לשכר מינימום (ולעיתים אף פחות) – שכר שאינו מאפשר פרנסת משפחה בכבוד. למרות זאת העלאת שכר המינימום אינה פתרון פשוט. מחד, שכר מינימום “סביר” יחייב מעסיקים לשלם יותר לעובדים, אבל מאידך, במקרים מסוימים, ולפי הערכות שונות לא מעטים, מעסיקים באותן תעשיות המבוססות על עובדים בשכר נמוך פשוט יסגרו את המפעל. כתוצאה, לצד עובדים שירוויחו מהעלאת שכר המינימום יהיו עובדים שיפסידו את מקום עבודתם. בסקטור הציבורי/מונופוליסטי המצב שונה. תשלום שכר הוגן שיאפשר לעובדים לפרנס את משפחתם בכבוד לא יגרום לפשיטת רגל של הממשלה, […]

ומה עם פיקוח על מחירי המלפפונים (פורסם בידיעות 21.12.04)

מחירי החניה בתל אביב שערורייתיים, מכריז ח”כ שלום שמחון בימים האחרונים ומבשר את המאבק הבא שלו. כוונות טובות (או סתם ניסיון לצבור פופולריות) לא יכולים לשנות את חוקי הכלכלה. הציפייה שפיקוח על מחירים יגרום לשינוי במחיר ללא השלכות נוספות אינה סבירה. מנגנון המחירים, בשוק תחרותי, מווסת את הפערים בין הביקוש וההיצע. להתערבות בחקיקה לקביעת מחיר נמוך ממחיר שיווי המשקל התחרותי יש לכן ביטוי בצורה של עודף ביקוש. הניסיון מלמד על ההשלכות הנובעות מהתערבות כזו: ממחסור ותורי קונים ארוכים, ועד יצירת שוק שחור. ראוי, לכן, לחשוב צעד אחד קדימה לפני שמקבלים בתשואות את הצעת החוק של ח”כ שמחון לפיקוח על מחירי […]