כולם כבר ראו את הראיון של עמליה דואק עם רושפלד? רושפלד ענה לה יפה, אבל זה שהרעיון שזכותו לגבות איזה מחיר שהוא רוצה וזכותה לא להיכנס למסעדה יקרה, לא מובן מאליו, זה די מדהים. כשזו הרמה של התקשורת הישראלית בטיפול בנושאים הכלכליים אין פליאה על הצדקנות והבורות של הציבור. אגב, מה נדרש בישראל מכתב/ת לענייני כלכלה בערוץ תקשורת מוביל? אני מניח שרהיטות, מנה יפה של צדקנות, ואם זו בחורה אז כמובן שמראה נאה, בלונד יתרון. (למנוע אי הבנות – זה לא שלדעתי כתבת כלכלית או בכלל צריכה להיות נאה ובלונדינית, זו ביקורת שלי על כך שנראה שזה משמש בפועל קריטריון). מה לא […]

כלכלת שוק (קפיטליזם), טוענים רבים, אינה שיטה “טבעית.” היא המצאה אנושית, שאמנם התאימה לתקופת המהפכה התעשייתית, ואולי גם להווה, אבל היא לא הייתה השיטה מאז ומעולם, וכמו שהיא החליפה שיטות כלכליות קודמות, בסופו של דבר היא תוחלף בשיטה אחרת. אמנם, מודים מבקרי הקפיטליזם ההגונים, כל ניסיון להחליף את כלכלת השוק במאתיים השנים האחרונות נכשל, אבל הטכנולוגיה המודרנית פותחת צוהר לשיטות טובות יותר. לגבי העבר, יש וויכוח. חוקרים רבים במדעי החברה והרוח (שלרובם נטייה אישית לגישות סוציאליסטיות), טוענים שבעבר – ציידים לקטים וחברות חקלאיות מוקדמות – פעלו במודל קומוניסטי מוקדם של יחסי גומלין וחליפין שאינם מבוססים על שוק – היצע וביקוש. אנתרופולוגים […]

בשוק תחרותי (קונים רבים ומוכרים רבים ועוד כל מיני תנאים לא חשובים לעניינינו) נקבע מחיר שבו הכמות המוצעת שווה לכמות המבוקשת. מחיר שיווי משקל בשפת הכלכלנים. זה מחיר שבו כל מי שרוצה לקנות יכול. אם מסיבה כלשהי נקבע מחיר נמוך ממחיר שווי משקל: מחיר שבו הכמות המבוקשת גבוהה מהכמות המוצעת, אז בהכרח יהיו אנשים שלא יוכלו לרכוש את המוצר/שירות במחיר הנקוב. יש דוגמאות למצבים שהמחיר נמוך ממחיר שיווי משקל, בדרך כלל במקרים שהממשלה (או רשות ציבורית אחרת) מעורבת. למשל חניה, או תחבורה ציבורית בשעות העומס, או דירה בשכירות כאשר יש פיקוח שכר דירה. אבל גם במגזר הפרטי לא תמיד המחיר משקף […]