כלכלת שוק (קפיטליזם), טוענים רבים, אינה שיטה “טבעית.” היא המצאה אנושית, שאמנם התאימה לתקופת המהפכה התעשייתית, ואולי גם להווה, אבל היא לא הייתה השיטה מאז ומעולם, וכמו שהיא החליפה שיטות כלכליות קודמות, בסופו של דבר היא תוחלף בשיטה אחרת. אמנם, מודים מבקרי הקפיטליזם ההגונים, כל ניסיון להחליף את כלכלת השוק במאתיים השנים האחרונות נכשל, אבל הטכנולוגיה המודרנית פותחת צוהר לשיטות טובות יותר.
לגבי העבר, יש וויכוח. חוקרים רבים במדעי החברה והרוח (שלרובם נטייה אישית לגישות סוציאליסטיות), טוענים שבעבר – ציידים לקטים וחברות חקלאיות מוקדמות – פעלו במודל קומוניסטי מוקדם של יחסי גומלין וחליפין שאינם מבוססים על שוק – היצע וביקוש. אנתרופולוגים וארכאולוגים מתארים (למשל במצריים העתיקה ומסופוטמיה) את החקלאים כמעבירים מרצונם החופשי כחלק מהסדר חברתי חלק מהיבול למדינה, ואת המדינה מעסיקה מתנדבים שמקבלים קצבה (כמו בקיבוצים). כלכלנים מסתכלים על אותן עובדות ומשתמשים במילים אחרות: מס ושכר (או עבדות).
אבל, האם ניתן לטעון שיש משהו טבעי בכלכלת שוק? ע”פ המאמר הבא בעיתון הארץ, “מתברר ששוק תן וקח ומשא ומתן עסקי הם לא רק מנת חלקם של בני האנוש” לדוגמא מהמאמר –
“צרעת הפלך, שנפוצה במזרח התיכון, אימצה לה מנהג משתלם. הצרעה הנקבה מגייסת “עוזרות” לקן שלה כדי לסייע לה בגידול צאצאיה, והעוזרות יכולות לבחור באיזה קן לעבוד באזור מסוים. הצרעות, בעיקרון, עושות עסקה: הנקבה המנהיגה מציעה לעוזרות חברות בקן שלה בתמורה בסיוע לגידול הילדים, ויכולה לגרש עוזרת שלא עובדת כמו שצריך. מה שיוצא מהרגיל בעסקה הזו הוא שתנאיה נקבעים על ידי ביקוש והיצע.”
תמר בלומברג, “מה שאדם סמית לא הבין: הכלכלה הסודית של בעלי החיים”, באתר הארץ, 18 לאוגוסט 2017