כותרת בכלכליסט של ציטוט מטופש (ולא בדקתי אם מדויק או אם הוצא מהקשרו) של הכלכלן הראשי של בנק אוף אינגלנד. מיקי גרינפלד, “מקצוע הכלכלה במשבר עמוק. המודלים הקיימים לא רלוונטיים לימינו”, באתר כלכליסט, 13 לינואר 2017 התגובה שלי: יש בחקר הכלכלה הרבה מודלים חסרי ערך, יש גם הרבה מודלים בעלי יכולת חיזוי טובה (אנחנו יודעים למשל לחזות שפתיחת המשק ליבוא לא תגדיל אבטלה, אנחנו מבינים די טוב את ההשלכות של הדפסת כסף, ואנחנו יודעים לחזות שפיקוח אפקטיבי על שכר דירה ייצור מחסור, תחזוקה לקויה ושוק שחור, ויש עוד דוגמאות רבות). יש גם המון ידע אמפירי מועיל שנחשף במחקרים רבים של כלכלנים. […]

שאלה מעניינת שהעסיקה הוגים וחוקרים רבים כבר מאות שנים היא הסיבה להבדלים בין מדינות שונות בהתפתחות ההיררכיה ומוסדות המדינה. התאוריה המקובלת טוענת שהמפתח לפערים בהיררכיה הינו ההבדל בפריון הקרקע, וכתוצאה בגידול “יבולים עודפים” – כלומר יבול מעל הצורך של החקלאים לקיומם. במחקר משותף עם החוקרים יורם מישר מהאוניברסיטה העברית, צביקה נאמן מאוניברסיטת תל אביב ולואיג’י פסקאלי מאוניברסיטת פומפאו פברה בברצלונה, אנחנו טוענים שההסבר הנ”ל שגוי בעוד ההסבר החלופי להיווצרות פערים בהיררכים בין מדינות, הוא התאמת הקרקע (אקלים וכדומה) לסוג הגידול – דגנים ולא גידולים אחרים בעיקר פקעות ושורשים, והעובדה שלמסות דגנים קל יותר מאשר גידולים אחרים (תפוח אדמה, בטטה, קסבה, […]

“במל”ג (מועצה להשכלה גבוהה) מגבשים תוכנית לעצירת ההידרדרות במעמד של מדעי הרוח – מדו”ח מכון ון ליר עולה תמונה עגומה: צניחה במספר הסטודנטים, קושי למצוא עבודה בתחום, ושכר נמוך”. ראו בכתבה הבאה: ליאור דטל, “אחרי עשורים של הזנחה: התוכנית שמגבשת האקדמיה לקידום העסקתם של בוגרי מדעי הרוח”, באתר דהמרקר, 16 לפברואר 2016 למה תמונה עגומה? אין ביקוש, מחיר (שכר) יורד, וההיצע (בוגרי מדעי הרוח) פוחת, מצוין. הנה ההסבר, למה בכל זאת עגום: “אנחנו [החוקרים שכתבו את הדו”ח] חושבים שחשוב שיהיו בישראל יותר בוגרים של מדעי הרוח, יש דברים שלא מודדים בכסף. הם רוכשים בלימודים חשיבה ביקורתית ויסודית, יצירתיות ויכולת לבחון נתונים לעומק. בוגרי […]

במאמרו של משה ריינפלד (“השובתים שלא עלו על בריקדות”, קו פנים, מרץ 2008), שהתבסס על ראיון עם שני חברי סגל, נמשך הקו המשתלח בפקידי האוצר תוך השענות על טענות שבסיסן העובדתי רעוע. כך למשל ניתן ללמוד מהכתבה שלמשרד האוצר “מנגנון ההסברה משומן היטב”  שבעזרתו ובעזרת התקשורת הישראלית הצליח לעוות את דימוי המרצים בציבור. אבל האמת היא, שמלבד דוברות, למשרד האוצר אין מנגנון הסברה, ובמאבקו מול הסגל הבכיר הוא לא העסיק משרד פרסום. דווקא ארגון הסגל, שהוציא כסף רב להעסקת משרד פרסום, היה הצד הפעיל בענייני יחסי ציבור. בוודאי שהרמיזה שהתקשורת נוטה לצד האוצר אינה עולה בקנה אחד עם המציאות. המרואיינים […]