האם עכשיו הזמן להוריד את שכר המינימום?

ד”ר אורן דניאלי, חוקר מבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, כתב ב”הארץ” על התנגדותו הנחרצת להורדת שכר המינימום: ד”ר אורן דניאלי, “האם העלאת שכר המינימום גורמת לאבטלה? תחשבו שוב”, בעיתון הארץ, 16 לאוגוסט 2020 בסוגיית שכר המינימום, הוא טוען, יש פער בין התיאוריה לבין הממצאים האמפיריים, ובכל מקרה הוויכוח הוא פחות ויכוח אידיאולוגי ויותר ויכוח על העובדות: האם העלאת שכר המינימום תגדיל את האבטלה או אולי רק תגדיל את שכר העובדים (על חשבון מישהו כמובן) ללא פגיעה בתעסוקה. ואם שכר המינימום לא מגדיל אבטלה, כפי שהוא טוען, אז ברור שמשיקולים של שוויון בחלוקת ההכנסה במשק רצוי שלא להורידו כעת, כפי […]

תחרות לא הוגנת אבל בכיוון הפוך: הבינתחומי מול האוניברסיטאות

הרגע סיימתי להקשיב לנאום מרחוק של פרופסור אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד הבינתחומי, לכבוד החג ולאור המשבר. (גילוי נאות: הבינתחומי הוא המעסיק שלי בארץ). רייכמן הוא אחד האנשים שאני מעריך מאוד, במיוחד על היזמות והמנהיגות. להקים מוסד פרטי להשכלה גבוהה, למרות העוינות והמאמצים של האוניברסיטאות לחבל במהלך, ולהצליח, ואף להפוך לאוניברסיטה (גוף שמוסמך להעניק תארי דוקטור) זה ממש לא פשוט. דורש נחישות והתמדה שיש רק למעטים. הבינתחומי מוצג לעתים קרובות בציבור בישראל כמוסד פרטי אליטיסטי, שפוגע בשוויון ההזדמנויות, ומתחרה באגרסיביות על טובי החוקרים והמרצים בגלל גישתו ה”ניאו-ליברלית” שמאפשרת תשלום שכר גבוה שהאוניברסיטאות לא יכולות לשלם, וזאת בזכות “מסחטת הכסף” מהסטודנטים, אבל […]

“שולחן עגול” של מכון אהרן באום אל פאחם

השבוע קיימנו “שולחן עגול” של מכון אהרן באום אל פאחם (חדר הישיבות בעירייה), במסגרת מחקרי המדיניות על החברה הערבית. פרויקט שבראש הוועדה המייעצת עבורו שופט העליון בדימוס, סלים ג’ובראן (בצילום). הפעם על חסם השפה העברית להשכלה גבוהה ולהשתלבות בשוק העבודה. את המחקר, שנעשה במשותף עם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר (שמות החוקרים בצילום), הציגה ד”ר מריאן תחאוכו. באחד הצילומים ניתן לראות שפערי השכר בין יהודים לערבים בעלי רמת השכלה דומה אינם מאוד גבוהים, הפער המרכזי נובע מהשכלה הרבה יותר נמוכה אצל הערבים. רוב בוגרי מערכת ההשכלה הציבורית במגזר הערבי הם בעלי רמת עברית נמוכה – כזו שמקשה עליהם למצוא עבודה שדורשת […]

על בחירתה של דופלו במסגרת אנשי העשור של עיתון גלובוס

במסגרת פרויקט “אנשי העשור” של עיתון גלובס, קבלו טור שכתבתי שמצדיק את הבחירה בכלת פרס נובל בכלכלה לשנת 2019, אסתר דופלו: עומר מואב, “שינתה את הגישה למחקר ולמלחמה בעוני העולמי” באתר גלובס, 27 לדצמבר 2019 בשונה מפרסי הנובל בעבר, מחקריה של דופלו לא תרמו תרומה מהותית להבנה של מנגנון כלכלי כזה או אחר. הפרס הוענק לדופלו על הקמתו וניהולו של מנגנון אדיר, שמממן מאות מחקרים במדינות עניות, מחקרים שבוחנים “מה עובד” – ובשונה מפרסי נובל בעבר, לא “מדוע זה עובד”. הפרס מייצג הצלחה מסוימת בסיוע מבוסס מחקר לעניים בעולם, ובעיקר תקווה להצלחה בעתיד בצמצום העוני. בכך הוא דומה לפרס הנובל […]

צריכה אינה מנוע צמיחה

משתף את הטור שלי האחרון שלי בגלובס: עומר מואב,“צריכה, צמיחה, והוראת הכלכלה”, באתר גלובס, 03 לספטמבר 2019 האמונה הרווחת שצריכה פרטית היא גורם מרכזי לצמיחה כלכלית אינה מבוססת על ההיגיון והעובדות בטור אני מסביר שהטענות של “מומחים” רבים שצריכה היא “מנוע צמיחה” הן טענות שגויות. כמו כן, אני מבקר בחריפות את הוראת הכלכלה בארץ: נכון להיום, עדיין מלמדים במוסדות רבים בישראל קורסי מבוא למאקרו-כלכלה שנזקם רב. בוגרי הקורס מגיעים לעיתים לעמדות של מקבלי החלטות ופרשנים כלכליים, שיכולים לתרום למדיניות כלכלית מזיקה.

שיר הלל למחקר הכלכלי המודרני?

סורש נאידו, דני רודריק, גבריאל זוקמן, “כלכלה בעידן שאחרי הניאו-ליברליזם”, באתר העוקץ, 09 לאוגוסט 2019 מה הסיכוי שסוציאל-פופוליסטים מהזן של המקופחים המקצוענים, שונאי הכלכלנים, יפרסמו מאמר שכולו שיר הלל למחקר הכלכלי המודרני? כנראה שאם בכותרת המאמר יש ביקורת על ניאו-ליברליזם זה מספיק: “כלכלה בעידן שאחרי הניאו-ליברליזם”, זו הכותרת של תרגום של מאמר שפורסם באתר “העוקץ”, התרגום של יוענה גונן Yoan Gonen שעושה עבודה מצוינת כהרגלה, חוץ מהשימוש במונח “כלכלה” שלא תמיד ברור אם זה economics או the economy. המאמר נכתב על ידי שלושה כלכלנים מוכרים (במקרה את שלושתם אני מכיר אישית) סורש נאידו, דני רודריק, וגבריאל זוקמן, וכותרת המשנה כבר […]

דירוג כתבי עת לצורכי קידום

עוד תגובה שלי למייל ברשת “אקדמיה” – הפעם בנושא הרמאויות בדירוג כתבי עת לצורכי קידום. מקובל בדירוגים רבים להבחין בין כתבי העת המעולים ולסמנם באות A, לפעמים יש דרגה מעל – כתבי העת המעולים שבמעולים ואותם מסמנים באות A*, ובשורה השנייה כתבי העת הטובים מאוד – B, הטובים C, הבינוניים מסומנים באות D, ומתחת ל-D כבר מוותרים על דירוג. כך הגבתי למייל ששיתף בין חברי הרשת “אקדמיה” את דירוג כתבי העת במשפטים, פרי עבודתה של ועדה בשיתוף האוניברסיטאות השונות: שמחתי לקבל את המייל עם דירוג כתבי העת במשפטים, אבל התאכזבתי לראות שיש מעל 190 כתבי עת שמוגדרים A, ומתוכם כמעט […]