בין הכלכלנים והפרשנים הכלכליים בתקשורת יש ויכוח לגבי שאלת “גודל הממשלה” – כלומר, כמה מיסים רצוי שהממשלה תגבה ובהתאם תתקצב את השירותים לציבור. יותר מיסים יותר בטחון, בריאות, חינוך, סבסוד תחבורה, תשתיות ועוד, או פחות מיסים ופחות שירותים. רבים, ומירב ארלוזורוב בטור המצורף מייצגת היטיב את הקבוצה הזו, שגורסת שאנחנו מתחת לממוצע של המדינות המפותחות ומכאן מסיקים שמדינת ישראל צריכה עוד להכביד את נטל המס על הציבור ולהגדיל את תקציב הממשלה. אחרים סבורים שמוטב דווקא להוריד מיסים ולצמצם את ההוצאה הציבורית. פוליטיקאים, לעומת זאת, נוטים ללכת על גם וגם: נוריד מיסים, נגדיל את ההוצאה, נגדיל את הנטל על הדורות הבאים, […]

איתי זהוראי, פורבס ישראל, “לראשונה: ישראל בין 20 הכלכלות המובילות בעולם בתוצר לנפש”, באתר חדשות 12, 26 לאפריל 2021 הכתבה בחדשות 12, מחמיאה באריכות לביצועים המרשימים של הכלכלה הישראלית, עם מגוון סופרלטיבים על חוסנה של הכלכלה הישראלית ועל הזינוק לצמרת וכדומה, אבל לקראת הסוף, פונים לאמת העגומה: לצד הנתונים המעודדים, איך ייתכן שאנחנו לא מרגישים עשירים כל כך? בעיית יוקר המחייה בישראל לא נפתרה בשנים האחרונות ואף הוחרפה – כך שישראל נחשבת עדיין לאחת המדינות היקרות בעולם. לפי ארגון ה-OECD, המחירים בישראל כיום גבוהים בכ-25% מהממוצע של כלל מדינות הארגון. וכך, בעוד מבחינת היקף ההכנסה לנפש ישראל נמצאת במקום ה-19, […]

בפוסט הקודם (ביטקוין 2.1) עסקתי בהיבט אחד של נזקי הדפלציה: חסם תחתון לריבית הריאלית, שיכול לגרום למיתון בגלל ירידה בביקוש להשקעות. אבל הירידה בביקוש להשקעות לא יכולה להסביר מיתון ללא גורם נוסף: קשיחות השכר כלפי מטה. הטענה שלי בפוסט הקודם הייתה טענה קיינסיאנית: צניחה בביקושים יכולה להוביל למיתון. יצרנים מצמצמים כמויות של מוצרים ושירותים בגלל שאין להם ביקוש, וכתוצאה מפטרים עובדים. אבל רגע, משהו כאן לא סביר, או לפחות עומד בסתירה למודל הכלכלי הקלאסי, על פיו עודפי היצע יוצרים ירידת מחירים. בפרט, אם עובדים רוצים לעבוד, אבל חלקם מובטלים, אז שכר העבודה צפוי לרדת, ועם הירידה בשכר גם מחירי המוצרים […]