אם התגובה של גרונר לדיווח ששרה נתניהו תקפה אותו פיזית הייתה כפי שצוטט בהארץ: “אני מכחיש” אז די ברור שהייתה תקיפה. זה שמדובר באשה עם בעיות נפשיות רציניות זה כבר ברור לחלוטין (לכל מי שאינו אוהד שרוף של הזוג נתניהו ומעדיף לא לראות). המעניין הוא עד כמה הקשיים שלה מחבלים ביכולת של בעלה לתפקד. עד כמה הבעיות שלה גררו אותו למעשים פליליים (לכאורה). נכים וקשישים חוסמים את נתיבי איילון. כשראש הממשלה ושר האוצר מגלים חולשה ולא מוכנים להלחם עם אף אחד ומשתפים את ההסתדרות בתהליכים שאינם קשורים כלל לייצוג עובדים, וההסתדרות מתייצבת לצד הקשישים והנכים, אז לא פלא שרואים הפגנות […]

נתניהו והמסתננים, אצל כל פוליטיקאי יש פער בין ההבנה לגבי הדבר הנכון שיש לעשות לבין יכולת הביצוע, ובפרט בגלל הכניעה ללחץ הציבורי. נתניהו הגיע למסקנה שטיפול סביר בבעיית המסתננים היה ההסכם עם נציבות האו”ם לפליטים על פיו האו”ם יפעל להעברת יותר מ-16 אלף מסתננים למדינות מערביות וישראל תסדיר ל-18 אלף הנותרים את מעמדם. כידוע הלחץ הציבורי גרם לנתניהו “להבין” שלמעשה התכנית שהוא חשב כרע במיעוטו אינה כזו. מה שמטריד אותי בכל העניין, בלי שאני מביע עמדה לכאן או לכאן לגבי הדבר הנכון, הוא שהלחץ הציבורי ניזון משקרים בוטים של פעילי הגירוש (או לפחות חלקם), ושתיקה מבישה של פוליטיקאים שידעו היטיב […]

  יש סיבות טובות מאוד מדוע צריך לגרש מהגרים שנכנסו למדינה באופן לא חוקי. יש גם סיבות טובות מדוע להימנע מגירוש, או לנסות למצוא פשרה. הדברים ידועים ומובנים ולא אחזור עליהם. ויש את המחאה של חלק מתושבי דרום תל אביב. המחאה הזו, כך אני טוען, לא צריכה להיות סיבה שיש להתחשב בה בהחלטת הגירוש. למדינת ישראל יש את הסמכות להחליט להביא לארץ אזרחים זרים (יהודים, בעלי זיקה ליהדות, ואחרים) ולהעניק להם מעמד של תושבים זמניים, תושבים קבועים ואזרחים. למדינה יש את הסמכות להרשות לאותם זרים להתגורר היכן שהם רוצים, למרות שיש אזרחים, שפתאום מגיעים לשכונה/ישוב שלהם אנשים שונים, והם לא […]

המכנה המשותף של כמעט כל ההטפות שלי בתחום הכלכלה, ולא רק כלכלה, זה חירות. אני מאחל לעם ישראל חירות, אבל העם ברובו לא רוצה חירות, והולך עם הלוחמים נגד החירות – בפוליטיקה, בתקשורת, ובאוניברסיטאות – שמטיפים לעוד מעורבות ממשלתית בחיים שלנו, ליותר סוציאליזם ולפחות חירות. הציבור עוקב אחרי דירוג חברי הכנסת “החברתיים” ולא אחרי הדירוג לפי מדד החופש. חירות ואחריות הולכים יחד וכנראה מעוררים חשש. חג חירות שמח

לפחות בנושאים הכלכליים, בנימין נתניהו כבר מזמן לא ראש ממשלה. הוא העביר את משרד האוצר ואת משרד הכלכלה למפלגת “כולנו” ומאפשר לשרים פופוליסטים לעשות ככל העולה על רוחם, ובהדרגה אנחנו עדים לשחיקה של הישגיו של שר אוצר מצטיין – אותו בנימין נתניהו.   כראש ממשלה הוא אפילו הצהיר (לפני כשנה) שהוא המליץ לציבור לרכוש דירות כבר בעבר, כשמחירן היה נמוך, אבל לא כולם הקשיבו. הצהרה שמתאימה ליועץ השקעות, לא לראש ממשלה שנושא באחריות (שלא לדבר על כך שמדובר בהצעה מטומטמת מצד ראש ממשלה, שכן אם רבים היו שומעים להצעתו אז מחירי הדיור היו מיד מזנקים).   עכשיו מתקבל הרושם שנתניהו […]