נתניהו והמסתננים, אצל כל פוליטיקאי יש פער בין ההבנה לגבי הדבר הנכון שיש לעשות לבין יכולת הביצוע, ובפרט בגלל הכניעה ללחץ הציבורי. נתניהו הגיע למסקנה שטיפול סביר בבעיית המסתננים היה ההסכם עם נציבות האו”ם לפליטים על פיו האו”ם יפעל להעברת יותר מ-16 אלף מסתננים למדינות מערביות וישראל תסדיר ל-18 אלף הנותרים את מעמדם.
כידוע הלחץ הציבורי גרם לנתניהו “להבין” שלמעשה התכנית שהוא חשב כרע במיעוטו אינה כזו.
מה שמטריד אותי בכל העניין, בלי שאני מביע עמדה לכאן או לכאן לגבי הדבר הנכון, הוא שהלחץ הציבורי ניזון משקרים בוטים של פעילי הגירוש (או לפחות חלקם), ושתיקה מבישה של פוליטיקאים שידעו היטיב שמדובר בשקרים. כמו בתחום הכלכלי, גם בנושא זה: החלטות כדאי קבל על בסיס עובדות ולא על בסיס שקרים.
בתמצית, הטענה של פעילי הגירוש היא שאמנם אין יותר כניסה לישראל דרך סיני אבל יש כניסה מסיבית של נשים דרך הנתב”ג. הן מגיעות באשרת תייר ופשוט נשארות בישראל, מתחתנות ומתחילות ללדת. אסון דמוגרפי!
אבל הטענה הזו היא שקר. היא מבוססת על מכתב שנשלח לח”כ שרן השכל מרשות ההגירה לגבי כניסות ויציאות של אריתראים לישראל, לפי מין וגיל. השכל העבירה את המכתב לפעילות הגירוש והן סלפו את הנתונים בצורה פשוטה. הציגו את מספר הנשים שנכנסו כאילו כולן גם נשארו, והתעלמו מהעובדה שכמעט כולן יצאו מישראל. הנתונים מראים באופן חד משמעי שמדובר בשקר.
העתק של המכתב וכל הפרטים בכתבה הבאה:
אישתון, “כך יצרה מאי גולן את השקר שמתדלק את המאבק במבקשי המקלט”, באתר הארץ, 22 במאי 2018