“יו”ר ההסתדרות אבי ניסנקורן קורא לראש הממשלה נתניהו ושר התחבורה כץ לעצור מיידית כל מהלך היוצר תחרות בלתי הוגנת בין חברות תעופה ישראליות לזרות. זאת בעקבות כוונת הממשלה לאשר לחברת אייר אינדיה לטוס בנתיב מעל סעודיה.” שתי הערות: מדיניות כלכלית לא נועדה לייצר “תחרות הוגנת.” זה לא משחק כדורגל. מדיניות כלכלית נועדה לשפר רווחה. תחרות זה אמצעי. לכן להגביל חברות בשוק ולפגוע בצרכנים בגלל שחברות אחרות מוגבלות זה איוולת. זה בדיוק אותו ההיגיון העקום של חסימת יבוא בטיעון של תחרות לא הוגנת. בקולומביה מגדלים בננות יותר בזול מאשר בישראל אבל זה בגלל תחרות לא הוגנת: יש להם עובדים זולים, מים […]

האיומים שמשמיעים חדשות לבקרים ועדי העובדים ובראשם ההסתדרות “להשבית את המדינה” אם הממשלה לא תיסוג בה מכוונתה לבצע רפורמה זו או אחרת, ממחישים שוב ושוב את הכוח המופרז שממנו נהנים ארגונים אלו בישראל. ההתנהלות הכוחנית של איגודי העובדים מיקמה את ישראל במקום הראשון בקרב המדינות המפותחות בהיקפי השביתות ביחס לגודלו של כוח העבודה. המרוויחים העיקריים מן השביתות הם איגודי העובדים החזקים של המגזר הציבורי, אשר נהנים מהעדר תחרות, ומחופש פעולה ניכר בחסות החוק. ביכולתם להשבית שירותים ציבוריים חיוניים, להכריז על שביתות רחבות היקף לאות “אהדה” עם מאבקו של ועד זה או אחר, ואף להוציא אל הפועל שביתות “מעין פוליטיות” נגד […]

שר התשתיות, בנימין בן אליעזר, התייצב בחזית אחת עם העובדים החזקים כנגד הציבור בישראל, והצליח לטרפד את ביצוע החלטת הממשלה לפצל ולהפריט את בתי הזיקוק. החלטת הממשלה התקבלה לאחר שארבעה צוותים שונים בחנו את דו”ח הועדה בראשות פרופ’ גרונאו, שהמליצה על הפיצול וההפרטה כבר ב-1996, והחליטו לדבוק בהמלצות. לבין אליעזר רעיונות משלו. הוא בעד הפרטה במקשה אחת, שמשמעותה העברת המונופול לידיים פרטיות, ללא יצירת כל תחרות. הצהרותיו של בן אליעזר במהלך החודשים האחרונים מלמדות על מניעיו. “שום שינויים מבניים לא יקרו אם לא אהיה משוכנע שגורל העובדים מובטח במאת האחוזים” הבטיח, ואף הוסיף ודרש ש”כל שינוי יעשה בהסכמת העובדים” (הארץ, […]