סמי פרץ, “המשל המעודכן של נתניהו: השמן משמין – והרזה משלם”, באתר דהמרקר, 12 לפברואר 2019 ישראל משלמת 178 מיליארד שקל בשנה, שהם חצי מהתקציב, עבור שכרם של 700 אלף עובדי המגזר הציבורי ■ חרף הבטחות להתייעלות, מספר העובדים גדל ושכרם עלה בשיעור כפול מזה שבמגזר הפרטי ■ ראש הממשלה התחייב בעבר לכווץ את “האיש השמן”, אך יחד עם שר האוצר נכנע לדרישות ארגוני העובדים משיקולים פוליטיים משל השמן והרזה, אותו טבע ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך המשבר הכלכלי של 2003, נהפך לאחד מסימני ההיכר של תפישתו הכלכלית: צריך לעשות דיאטה למגזר הציבורי, ולתת למגזר הפרטי לפרוח. ואולם לפי דו”ח […]

ריקי ממן בפוסט על העדפות של הצעירים הישראלים במגזר העבודה:   כפי שריקי ממן טוענת, העובדה הזו מדגימה היטיב, שאין צידוק להמשך המגמה של העלאות השכר במגזר הציבורי על חשבון הציבור הרחב. אוסיף, שבעולם הדימויים של ראש הממשלה בנימין “השמן שרוכב על גבו של הרזה” נתניהו, המגזר הציבורי התנפח גם במספר העובדים וגם בשכר (בהשוואה לעליות מקבילות בשכר במגזר הפרטי). הרעה החולה במגזר הציבורי, זו שגורמת לו להיות כל כך אטרקטיבי, זו הקביעות. הקביעות פוגעת ביכולת של הממשלה לתפקד, פוגעת בשירות לאזרח, ופוגעת ביכולת של הממשלה להתמודד עם שביתות ודרישות שכר לא סבירות. הבעיה החמורה ביותר שהסקר חושף היא, שאפילו […]

נפתלי בנט כתב פוסט עם נאומו בכנסת “שיעור בכלכלה לסוציאליסטים”, תגובתי לפוסט בהמשך (אמל”ק – בנט צודק, אבל גם הוא צריך שיעור רענון קטן בכלכלה). הגישה הכלכלית בשמאל הישראלי היא הזויה, בנט הוא הרבה הרבה יותר בכיוון הכלכלי הנכון, למרות שהוא טיפה מפספס… וחבל ש”תרבות” הדיון בכנסת שברה אותי אחרי כמה דקות, באמת רציתי לשמוע את הנאום של בנט אבל זה בלתי נסבל. מהמעט ששמעתי, ברור שבנט צודק בכך שאם כובלים את ידי המעסיקים בסופו של דבר לא מקבלים מעסיקים. וצודק בנט לחלוטין שאין צמיחה כלכלית, אין רווחה, ואין יצירת מקומות עבודה, ללא יזמים שמוכנים לקחת סיכון ולהשקיע. ואכתוב במפורש את מה […]

בשנים 1985-1988 ניהלתי את מטע התמרים של קיבוץ קליה (בקיבוצניקית זה נקרא “לרכז” כי “לנהל” זו מלה של קפיטליסטים). מדובר באחד ממטעי התמרים הגדולים בארץ, אולי הגדול שבהם, ובכל יום עבדו איתי במטע 10-15 איש ואשה. שניים שלושה חברי קיבוץ, כמה בני גרעין וכמה מתנדבים. כל זה הרבה לפני עידן העובדים הזרים בחקלאות ולפני שהעסיקו עובדים שכירים מיריחו השכנה. היה כיף והיה מאתגר. חלק ניכר מהאתגר היה העבודה עם עובדים שאינם שכירים, ולכן אי אפשר לאיים עליהם בפיטורים (אפשר לפטר, אבל זה לא ממש איום), ורובם (בהחלט לא כולם) קצת עושים טובה שהם בכלל עובדים. כמובן שהייתה תחלופה גבוהה (בני […]